מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי עטיה, נולדתי בשנת 1948 ועליתי לארץ ישראל עם משפחתי בשנת 1949 באוניה בשם גלילה.

החיים במעברה

כשהגענו לישראל, נשלחנו לחיפה, לשכונת שער העלייה, למעברה. במעברה קיבלנו ציוד בסיסי ושהינו שם במשך חודשיים. כעבור חודשיים במעברה, המשכנו לחצור ושם שהינו במשך חצי שנה. מסענו לא תם בזאת, ומהעיר חצור נשלחנו למעברה בנתניה וגרנו שם במשך שנה. במעברה בנתניה, גרנו בתוך צריפים ישנים ורעועים ותנאי המחיה לא היו פשוטים בכלל. בחורף, הצריפים התמלאו במי גשמים ולא היה לנו מחסה ראוי. גם מבחינה כלכלית, מצבנו לא היה מזהיר, הוריי לא עבדו והמצב היה קשה ומביש.

יוסף בצעירותו

בשנת 1963 עברנו לגור בגב ים שהיום נקראת קריית ים. בקריית ים רשמו אותי ללימודים והתחלתי ללמוד בבית ספר "סיני" ושם למדתי עד כיתה ח'. לצערי, לא התאפשר לי להמשיך ללמוד כי נאלצתי לצאת לשוק העבודה ולעזור להוריי מבחינה כלכלית. בגיל 18 התגייסתי לצבא ושובצתי לקורס. הצלחתי יפה בקורס והתקדמתי לדרגת מפקד.

בתום שירותי הצבאי, התגייסתי למשטרת ישראל ובאותו זמן הכרתי את אשתי שתחייה. סיימתי את הצבא והתגייסתי למשטרה. לאחר שירותי במשטרה, עבדתי במפעל מזון במשך 45 שנים בתפקיד ניהולי. בתקופה זו נולדו לי שני ילדיי, חי שנולד בשנת 1973 ורועי שנולד בשנת 1979. כיום, אני חובק חמש נכדות. אני פנסיונר ומאושר מאוד מהחיים למרות הקשיים שליוו אותי בחיי.

בתמונה זו אני מצולם עם נכדתי אלין וחברתה ליאן במסגרת תכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

אלין וליאן: החוויה שלנו הייתה נהדרת ומהנה עם סבא יוסי. בזכות התכנית למדנו דברים חדשים על סבא יוסי וזכינו להכיר אותו יותר טוב. הפעילויות איתו היו מאוד מהנות.

סבא יוסי: היה לי ממש כיף, זאת הייתה הזדמנות נהדרת לספר ולשתף את החוויות שלי מחיי. זו הפעם הראשונה שביליתי במסגרת כזאת עם ילדים. הסיור המשותף לבית התפוצות היה מקסים. אני מאחל לאלין וליאן הצלחה בלימודים.