מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע אל הלא נודע

צילום משותף בחצר בית הספר.
הארנק ובו המסמכים שהיו תחילת הדרך.
חיפוש שורשים משפחתיים אחרי 60 שנה

אבי – אריה נולד בגרמניה בעיר המבורג, בן למשפחה שהיגרה מפולין. בשנת 1933 עלה לא"י והחל לעבוד כפועל בניין בחיפה. יום אחד הוא קיבל מחברו לעבודה הצעה: "סע לפולין והתחתן עם אחותי." אריה קיבל את הצעתו, נסע לפולין, אך בפולין בחר להתחתן עם אחות אחרת מבנות המשפחה. כך הגיעה, אמי – שרה לא"י ביחד עם אבי, בשנת 1935. כאשר הייתי בן שנתיים נפטר אבי באופן פתאומי, רבים מבני משפחתו נספו בשואה והמידע אודותיהם נשאר מעורפל לאורך שנים.

יום אחד מצאתי ארנק ישן בבוידעם ובו תעודת הלידה של אבי ודרכונו הפולני, על אף שנולד בגרמניה. בלחץ ילדי התחלתי לאזור אומץ ולחפש תשובות לשאלות: מאין הגיע אבי – אריה? מיהם בני משפחתו? האם נותרו בחיים לאחר השואה? חיפשנו מידע במוזיאון "יד ושם", וכתבנו לארכיון של עיריית המבורג, התחלנו לקבל מידע, אך הוא לא תאם את המסמכים אשר בידינו. הבנו שאין מנוס ועלינו לנסוע לגרמניה לעיר המבורג… בשנת 2010 נסענו אני מלווה בבתי חמוטל ונכדי הבכור עידו.

הגענו לעיר המבורג כשבידינו שמות של חלק מבני משפחה, נטי וישראל, אותם קיבלנו מ"יד ושם". הגענו להמבורג בשבת, אך הארכיון היה סגור בשבת וגם ביום שלמחרת, נוכל לעיין במסמכים שבו רק ביום שני. אמרנו לאן נלך? ידענו על הדוד סמואל, אחיו של אבי שמת בשנת 1931, וגם על סבי ואחת מהסבתות, שמתו לפני השואה. אולי נלך לחפש את הקבר שלהם בבית קברות? הלכנו לבית  הקברות היהודי ביום ראשון, אך המשרד היה סגור, מצאנו פתק עם הכתובת מי האחראי וצלצלנו אליו, הוא אמר שהוא נוצרי ושנבוא ביום שני בשמונה בבוקר, הוא יחכה לנו ונחפש את הקבר של סבא וסבתא ואולי אף נמצא את הדוד. הגענו אליו כמתוכנן, הוא פתח את המחשב ואמר: "סבא וסבתא שלך לא קבורים פה אבל מצאתי את הדוד סמואל הוא קבור פה בבית הקברות". הוא מוציא מסמך  שהנאצים נתנו בשנת 1939 רישיון לשים מצבה על הקבר. הלכנו לראות את הקבר של הדוד סמואל ברון, הייתה זו הפעם הראשונה שראיתי סימן ממשי למשפחתו של אבי, חוץ מהמסמכים שהיו בידי.

חזרנו למשרדו של האחראי על בית הקברות, בדרכנו הוא אומר לי: "אני לא אחראי רק על בית קברות זה, אני אחראי על כל בתי הקברות של היהודים בהמבורג. אולי סבא וסבתא שלך קבורים בבית קברות אחר?" ביקשתי שיחפש, וכך הוא מוצא את קבריהם של סבא וסבתא שלי, הקבורים בבית קברות אחר בהמבורג. הוא נותן לי מפה של בית הקברות ומסמן את מיקום הקברים. נסענו לבית הקברות, הוא פותח את שער בית הקברות אנחנו הולכים לשם ומוצאים את הקבר של סבא שלי – פה נקבר רבי מנחם בן נחום ברון שהוא לוי. לידו אני מוצא את הקבר של סבתא רחל, רחל היא סבתא שלי, כפי שרשום בתעודת לידה של אבי. סבתא רחל מתה כשאבא שלי היה בן עשר (1916) ואז סבי התחתן עם אישה שנייה, לסבי היו שתי נשים. מצאתי את הקבר של סבא וסבתא, נאלצתי לגרד את הירוק(החזזיות) מהקבר כדי לראות מה רשום על הקברים הישנים בני מאה שנים.

חזרנו לארכיון העיר לחפש עוד מסמכים. נכדי בן ה-13 מחטט בספרים העבים הכתובים בגרמנית,  לימדתי אותו לצלם בעיניים את השם ברון בגרמנית, הוא עבר בין הדפים כדי למצוא את השם ולפתע הוא מוצא את תעודת הנישואים של אחת מדודותיי. הוא ממשיך ומוצא גם את תעודת הפטירה של סבא ותעודת הפטירה של סבתא, הוא מוצא את כל הניירות (המסמכים) של בני המשפחה! בשעה שצילמנו עותקים של כל המסמכים, ראינו מחשב בצד, שאלנו את הפקיד מה יש במחשב והוא השיב שיש בו את שמות הרחובות של העיר עם מפה. בתי הציעה שנלך לרחוב שבו סבתא וסבא חיו, אולי הרחוב עודנו קיים? חיפשנו במחשב ומצאנו את הרחוב. אולי גם הבית עודנו קיים? מצאנו את הבית. נסענו ברכבת התחתית לצידה השני של העיר ומצאנו את הבית. עמדנו ליד הבית הצטלמנו והתרגשנו, פתאום יצאו זוג זקנים גרמנים ושאלו אותנו מה אנחנו מחפשים כאן. אמרתי להם שזהו ביתו של סבי. האישה מבקשת ממני לחכות, יש לה משהו לתת לי. היא חוזרת ובידה תמונה עם מזוודות, על אחת המזוודות הכתובת של הבית. חברתה ביקרה באושוויץ וראתה בערימת המזוודות במוזיאון את מזוודתו של יזרעאל אהרונסון, אמנם הוא לא סבי, אך הוא גר בכתובת זו עד שנשלח לאושוויץ.

זוג הזקנים מפנים את מבטינו אל מרצפות הרחוב בתוכן משולבות מרצפות של אבנים מנחושת עם שמות. יש אדם בגרמניה, נוצרי, שלקח על עצמו משימת חיים להנציח את שמות היהודים שהושמדו בידי הנאצים בשואה, והוא שם ברחוב את מרצפות הנחושת עם שמות היהודים שחיו בו. הוא שם מרצפות מנחושת כבר של-60,000 משפחות בגרמניה ובפולין. אני רואה לנגד עיני את שמות כל השכנים של משפחתי. בני הזוג לוקחים אותנו לסיור ברחוב. סבי היה רב, ואנו רואים את בית הכנסת שהתפלל בו, בקומה השנייה יש חנוכייה. הם לוקחים אותנו למקום בו העמיסו את היהודים על המשאיות והובילו אותם למשרפות באושוויץ.

איך זה מתקשר לאומץ? האומץ שהיה לי אחרי כל כך הרבה שנים להחליט שאני יכול לגלות את הסיפור של אבי ובני משפחתו. הצלחתי למצוא מידע על חלק מבני משפחתי ותיעדתי את מסעי בסיפור. כתבתי מה אני יודע על אבי ובני משפחתו, היכן נולד ומה עלה בגורלו, אך אינני יודע הכול, למשל, מה קרה לדודי ישראל לאחר שגירשו אותו מגרמניה לפולין? מה קרה לדודתי נטי שהתחתנה ונעלמה בשואה? מה עלה בגורל של אידה שהתחתנה ונעלמה? והדוד מוריס, מה אתו?

הזוית האישית

מהזווית שלי הסיפורים ששמעתי מחגאי היו מאוד מעניינים ונהניתי לשמוע ממנו את מה שהוא סיפר. אני חושב שזו הייתה חוויה מעניינת ומלמדת אני נהניתי מאוד. שמחתי לפגוש דור צעיר שהיה מעונין לשמוע את ספור משפחתי ולהבין את העבר.

מילון

אבני הנגף
אבני דרך מנחושת המשובצות ברחובות, ערים וישובים בגרמניה בפולין ועליהם שמות יהודים שנספו בשואה וגרו בבית ממול.

ציטוטים

”שווה לקחת סיכון ולדעת את השורשים של משפחתך “

הקשר הרב דורי