מאגר סיפורי מורשת

סבתא מספרת על העלייה לארץ מעירק:

בשנת 1951 עלינו ארצה לישראל מעירק והביאו את המשפחה למעברה  בבאר- יעקב. גרנו באוהלים לא היו תנאים טובים לחיים. אני כילדה לא זוכרת הרבה מאז, אבל אני זוכרת, שהיו גשמי זעף והמעברה הוצפה ממי הגשמים ואז חליתי  ואושפזתי בבית חולים אסף הרופא לתקופה ארוכה. 

סבתא מספרת על החתונה:

מהמעברה שבה גרנו באוהלים העבירו אותנו לצריפים ובהם גרנו כמה שנים עד שעברנו לגור ברמת  גן. מאז אנחנו גרים פה. בהמשך היו לימודים ועבודה, ואז הכרתי את בעלי, כמובן שחתונה הייתה על הפרק. כאשר קבענו את מועד החתונה דודו של בעלי נפטר, אז לא יכולנו לקיים חתונה חגיגית עם תזמורת, בגלל תקופת האבל במשפחה, לכן התחתנו בבית כנסת זו הייתה חתונה צנועה.

סבתא מספרת על הילדים:

במשך השנים נולדו לנו שלוש בנות חמודות, כמובן שהן למדו בגנים ובבתי הספר והשתדלנו לחנך אותם על הצד הטוב ביותר. ות גדלו ונישאו והקימו משפחות . השתדלנו כל השנים לקיים מפגשים משפחתיים וארוחות ערב ביום שישי או בימי שבת בצהריים. כמובן שהן מתארחות אצלנו בחגים עם קרובי משפחה נוספים ותמיד כיף ושמח לכולם

ליעד הנכדה מספרת:

אנחנו משתתפות השנה, בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר רמת חן עם המורה רויטל יוסף.

במהלך המפגשים למדתי דברים חדשים מסיפורי של סבתא, למדתי מסיפוריה של סבתא על המעברה, שימשה לעולים בית ומקום להיות בו ושלא היו תנאים טובים לחיות כמו שהורגלו בארצות מוצאם וכשה ירד גשם היו הרבה הצפות.

יחד ביקרנו במוזיאון בית התפוצות ומאוד נהנו מיום הפעילות:

סיפור יפה נוסף , סבתא סיפרה לי על מכונת התפירה זינגר, וכך היא מספרת:

"לאמא של סבתא הייתה מכונת תפירה של חברת זינגר  חברה נפוצה ואמא של סבתא שלי עבדה על מכונת התפירה כתופרת על מנת להביא פרנסה הביתה. את מכונת התפירה של ההורים של סבתא הם קבלו במעברת שער העלייה בחיפה.

סבתא מחפשת בגוגל תמונות של מכונת התפירה הישנה זינגר

שאמא של סבתא שלי נפטרה נשארה מכונת התפירה אצל אחות של סבתא שלי. גם היא המשיכה לעבוד בה כתחביב בתפירה. כיום מכונת התפירה כבר לא נמצאת ברשותה כיון שלא ניתן לעבוד בה.