מאגר סיפורי מורשת

סבתא בלהה פרבר מספרת לנכדה יונתן גולנדסקי:

"בזמן שהבריטים עדיין שלטו בארץ לאנשים עובדים היה קשה מאוד בגלל העוצר שהטילו הבריטים כל יום בשעות מסוימות שבהן לא הייתה אפשרות לצאת מהבית.

מאחר ולאבי היה מפעל לבגדי טריקו, ולפעמים היה צורך להיות במפעל בשעות שכבר הוטל בהן העוצר, אבי חיפש תחבולות על מנת שיוכל ללכת למפעל. אבי ידע שהבריטים אוהבים מאוד דברי מתיקה עם התה המסורתי שלהם ומאחר ואמי הייתה מפורסמת בעוגות והעוגיות שלה, עלה במוחו רעיון: אמי הזמינה את החבורה הבריטית שהייתה מסיירת ברחוב שלנו לתה ועוגיות ובזמן שהבריטים, שכונו "כלניות" על פי הכובעים האדומים שחבשו לראשם, ישבו ונהנו מתה ועוגיות ושיחה באנגלית עם אמי, אבי חמק מן הבית והלך אל המפעל כדי לגמור את ההזמנות לאותו יום.

כמובן ש"העסק" עבד ושני הצדדים הרויחו. מסתבר שאפשר כנראה לעשות שלום גם בעזרת תה ועוגיות במקום מעצרים ועונשים, בעיקר אם העוגיות הן טעימות כמו אלה של אמי. בעקבות זאת פרחה ידידות עם הבריטים שכבר סיפרו אחד לשני שאצל זהבה אפשר לבלות את אחר הצהריים עם תה ועוגיות טובות וזאת מבלי שידעו על מה שהתרחש מאחורי הקלעים".

הזוית האישית

יונתן גולנדסקי: היה לי מאוד נחמד וכיף להיות יחד עם סבתא ולהשתתף בפרויקט משותף וחשוב.

 פעילות יצירתית בתכנית הקשר הרב דורי