מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסורת מבית ההורים

רוזט ויהלי
רוזט הסטודנטית
רוזט חיון מספרת על בית הוריה

שמי הוא רוזט חיון עליתי מעיר נאבל -NABEUL, בתוניס זוהי עיר אשר ממוקמת על חופי הים התיכון וכ-60 קמ"ש מבירת תוניס (השם נבל במקור נקרא נפל, אך בשל הקושי של הערבים להגיד את האות 'פ' קראו לעיר נבל), עיר זו הייתה מפותחת מבחינה תיירותית ותרבותית כך שגם בקרב הקהילה היהודית נהגו לשלוח גם בנים וגם בנות ללימודים גבוהים.

אני האחות הבכורה ממשפחה של שמונה ילדים – ארבע בנות וארבעה בנים, לאבא שלי קראו אלי ולאימא קראו חיה, (אבי היה סוחר גדול ביבוא תבלינים מצרפת) המצב הכלכלי בביתנו היה סביר, דבר שאפשר להוריי לממן לילדיהם לימודים גבוהים. בתוניס למדתי משפטים באוניברסיטה 'לה סורבון' ( למדתי שם דרך שלוחה של 'לה סורבון').

עליתי בשנת 1962 לארץ ישראל שם רציתי לממש את תעודת המשפטים, אך בארץ החוקים שונים לכן לא יכולתי לנצל את התעודה ולהיות עורכת דין. בארץ ישראל עברנו  יחד כל המשפחה להתגורר בבית שמש (עד היום חלק מאחיי גרים שם). גרנו בבית שמש מכיוון שהוריי ביקשו מהסוכנות היהודית לגור בירושלים מכיוון שהוריי שלחו שלושה ילדים עם עליית הנוער לארץ (אחותי הייתה עם עליית הנוער והתחתנה והתגוררה בירושלים לכן הוריי רצו לגור שם כדיי להיות קרובים לאחותי), אך שכנעו אותנו שבית שמש קרובה מאוד לירושלים ואמרו לנו שזהו מרחק של רק שמונה קילומטרים(מה שהתברר כשקר) .

מבית הוריי עברו אליי כמה מסורות, מסורת ראשונה – כל ערב חג (ראש השנה, סוכות , חנוכה ועוד…) לארח את משפחתנו בביתנו, מכיוון שהיה לנו בית גדול ופתוח.

עוד מסורת הייתה כל ערב ראש חודש ניסן, לקחת דגנים טחונים ולהוסיף להם תבלינים מיוחדים ופירות מתוקים, להדליק נר, ולקחת כוס יין. בכוס היין מכניסים טבעת נישואין ומפתח (טבעת – מכיוון שהטבעת סגורה מקווים שתהיה שנה עגולה ושלמה, ומפתח – כדי שתיפתח עלינו שנה חדשה עם בשורות טובות).

בארץ ישראל הייתי צריכה ללמוד עברית, תנ"ך, תורכית ואנגלית כדי להיות עורכת דין לכן החלטתי ללמד צרפתית בבית ספר תיכון ברמלה (33 שנה) נהניתי מאוד בתיכון מכיוון שמאוד אהבתי את הילדים והם אותי מכיוון שהייתי נוהגת ללמד את הילדים בדרך חווייתית דרך סיפורים בצרפתית שירים, בדיחות, דיאלוגים ודו שיח, וכך גם אני נהניתי וגם התלמידים 23 מן התלמידים שלי הפכו כיום לאנשים מוכרים" מוני מושונוב, חזי לוי – מנהל בית החולים ברזילאי באשקלון). בנוסף לתיכון ברמלה, במהלך 33 שנות ההוראה שלי, יצא לי למלא מקום פעמיים – בתיכון בפתח תקווה ובתיכון חדש בשוהם.

כאשר התחתנתי עם חיים עברנו לגור ברמלה (כיום אנו גרים בנס ציונה), נולדו לנו שלוש בנות: יעל, טליה ואוריאן וברוך השם אחריי שלוש בנות נולד לנו בן אחד בשם יוסף. בעת הגעתי לצבא ללשכת הגיוס הייתי בחודש רביעי להריוני, והחליטו לשחרר אותי ולתת לי פטור מהצבא.

סיפור החיים שלי – "ההבדל בין חיים למוות"

בשנת 2014 עברתי תאונת דרכים קשה בכביש המהיר איילון (כביש גהה) חזרנו – בעלי ואני, מנתניה לנס ציונה. נסענו בכביש המהיר במהירות המותרת, כאשר בעלי התנגש ברכב אשר בפתאומיות עבר מסלול בלי לאותת וחסם לבעלי את הדרך, בעלי עצר בבהלה אך התנגשנו ברכב.

הנהגת של הרכב שחסמה לנו את הדרך בכתה על הפנס ששברנו לה מההתנגשות, אך לא עניין אותה כלל שאנו נפגענו, הרכבים סביב הזמינו מגן דוד אשר פינו אותנו לבית חולים תל השומר.

לצערנו כאשר הגענו לבית החולים הודיעו לנו שבעלי שבר שש צלעות ואני נפגעתי בחולייה בצוואר –c2  אותה פגיעה בחולייה זאת יכלה להיות קטלנית ולגרום למוות או לשיתוק אך למזלי החליטו מיד לקבע את צווארי ואת ראשי (קיבוע זה הפריע לי לישון, להתרחץ, ואפילו לצאת מהבית) עד שהחוליה תתאחה, כל חודשיים הייתי מגיעה לבית חולים לביקורת כדי לבדוק את מצב החוליה כל פעם מחדש הצילומים הראו שאני צריכה להמשיך להיות אם הקיבוע.

במשך כשישה חודשים הגעתי שלוש פעמים לבית החולים ובפעם השלישית אחרי שישה חודשים אמרו לי שניתן להוריד את הקיבוע.

רוזט ובעלה

תמונה 1

עם ילדיה

תמונה 2

 

הזוית האישית

רוזט: עברתי לנס ציונה בחודש יולי 2018 , הלכתי לשמור בבגרויות ובמקרה פגשתי את אתי אימא של יהלי התחברנו והיא שאלה אותי אם אני מוכנה להתנדב ולהשתתף בתכנית ה"קשר הרבה דורי" בבית ספר "ארגמן" שם לומדת בתה יהלי, הסכמתי ברצון והתחלנו בתהליך. כאשר התחלתי לספר את סיפורי וסיפרתי שעליתי מתוניס היא אמרה לי שגם אימא שלה עלתה מתוניס ומאותה העיירה, הקשר התהדק כאשר גילינו שיש בינינו קשר משפחתי ישיר. במהלך התהליך בבית הספר יהלי הרגישה את הקרבה, מכיוון שזהו היה גם סיפורה של סבתה והקשר נהייה חזק במיוחד. היה לנו מאוד כייף לעבור את מפגשי התכנית הזו יחד ונהניתי מאוד לספר את סיפורי ליהלי. בנוסף, שני הטיולים, בירושלים ובמוזאון בית התפוצות חיזקו את הקשר שלנו וכך גם נהיו לנו חוויות משותפות.

"ואהבת לרעך כמוך" – אמרתי ליהלי את ציטוט זה, מכיוון שמאוד חשוב לי שהיא תעזור ותדע לעזור לאחר. בנוסף, מכיוון שלדעתי ציטוט זה מאוד משמעותי ומעורר השראה. לסיכום, אנו רוצות להודות מקרב לב לתמר דוד, מנהלת בית הספר אשר ליוותה אותנו במהלך התכנית ועזרה לנו בעת הצורך.

יהלי: היה לי מאוד כיף לעבוד עם רוזט ולקחת איתה חלק במפגשי התכנית. למדתי ממנה המון ולקחתי ממנה ערכים לחיים! במהלך התכנית ראיתי את הקרבה שיש בייני לבין רוזט, ואת הדמיון בין ספורה של סבתי לבין סיפורה של רוזט.

מילון

תעודת משפטים
תואר אשר מקבלים בסיום ארבע שנות לימוד של משפטים.

הסוכנות היהודית
סוכנות אשר קולטת עולים חשים ומוצאת להם מקור מגורים

נאבל -NABEUL
עיר ציורית קטנה השוכנת לחופה המזרחי של תוניסיה במפרץ חמאמת, בדרום חצי האי "כף-בון" דרומית מזרחית לעיר תוניס.העיר נאבל הוקמה על ידי הפיניקים שהם הצורים והצידונים במאה ה-11 לפני הספירה, ואומר לפני כ-3112 שנה (מתוך האתר תוניסיה מורשת)

ציטוטים

”ואהבת לרעך כמוך“

הקשר הרב דורי