מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מנהגים שממשיכים במשפחתי עד היום

במפגש התוכנית
מנהג בחתונה סורית
סימה מספרת על חייה ועל מנהגים מבית אבא

משפחתי:  השם שלי על שם סבתא. אימא של אמי בספרדית "אלגרה" בעברית – שמחה, נקראתי על שמה.שם של אמא הילן שם אבי ג'מיל בעברית – יפת. אבא של אבי שמו משה ואימא של אבי סיתי. שם של אימה של אמי שמחה , שם אבא של אמי יהושוע . אנו משפחה בת 7 אחים 4 בנים ו3 בנות הינו משפחה לתפארת . הורים מדהימים פינקו וחנכו אותנו לדוגמה.

žעליה לארץ וחתונה: בשנת 1962 עלינו ארצה. וכאן  הכרתי את בעלי בצירוף מקרה. יום אחד נסעתי לירושלים לבקר חברה ולא היה לי את הכתובת שלה ובעלי היה גר בשכונה באזור בשם "נחלאות" וליווה אותי אל חברתי וכך הכרנו. בשנת 1965 התחתנו באולמי תפארת בירושלים אז היה נדיר להתחתן באולם. הייתה חתונה מרגשת מאד כי כל החברים שעלו לארץ אתנו כולם הגיעו לחתונה.

ž מנהגים:

תמונה 1 

המנהג של החלבים, בברית המילה לסנדקית מכינים  מגש שנקרא "מגש אליהו הנביא" בתמונה אמי ואני שנושאת את המגש בברית של בן אחי באולמי ארגמן בחולון.

תמונה 2 

מנהג נוסף הוא בחתונתי , מנהג ירושלמי, שני הילדים הכי קטנים נושאם נר בידם והם מלווים את החתן והכלה לחופתם. כאשר נולד לבני הזוג בן מדליקים נר זה בברית ובערב הזוהר. הנר הזה עד היום נמצא אצלי ובכל ברית אני לוקחת ומדליקה אותו במגש.

 תמונה 3

עוד מנהג, בחו"ל היו משכירים חליפה ליום הברית וזה כמו החליפה של החינה של המרוקאים, אבל בארץ אי אפשר להשיג כזאת. אני השתדלתי לעשות כך ולהמשך את המסורת בהיותי תופרת מודלים עיצבת חליפה זו לנכדי הראשון. חליפה זו אני משאילה עד היום הזה קרוב לשישים בריתות היא עברה, וכמובן גם הנין החדש שלי זכה ללבוש אותה! הטול המופיעה בתמונה בן חמישים ותשע שנים, אותו לובשת הסנדקית כאשר בידה נושאת את המגש. הכרית שמופיעה בתמונה נועדה להנחת התינוק על הסנדק, שאר הפריטים עבור התינוק, הכנסה לשמיכה שנמצאת עם הכובע.

תמונה 4

תמונה זו בה אני לבשוה בבגד היא עוד מנהג במשפחתי והוא להלביש את הכלה ההולכת למקווה בלבוש זה שגם אני תפרתי.

כיום אני נשואה ויש לי 4 בנות . שם בתי הגדולה זהבה והשניה אילנה והשלשית יפית והקטנה קרן .  אני סבתא ל11 נכדים , שירן נדב נופר ומשה בן עדן גל אורן הדס רותם יניב ונין בן חדש בשם אורי וזה הדובדבן שבעוגה.

תשע"ו 2016

מילון

נחלאות
הוא כינוי לגוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות החצר האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה.

ציטוטים

”אוהבת לתפור ולהכין דברים עבור משפחתי!“

הקשר הרב דורי