מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מנדל מספר על משפחת בן עקיבא

גיא וסבא מנדל בחדר מחשבים
סבא מנדל וגיא במפגש הפתיחה
סיפורם של קרובי משפחה, משפחה למופת,סמל לציונות וקידום המדינה וההתיישבות

שמי מנדל נולדתי באוקראינה בשנת 1937 להוריי מרדכי ושרה רוסמן ועליתי לישראל עם אשתי דורה ובתי חיה בשנת 1971. כשהגענו לארץ הגענו לכפר סבא לאחר שהייתי באולפן במעלות. יש לי שלושה ילדים, ושישה נכדים.
 
בארץ הייתי בצבא עסקתי כמהנדס אזרח עובד צהל בחיל חימוש. ברצוני לספר על משפחת בן עקיבא שהסיפור שלהם מתחיל בכפר יהושוע…זהו סיפור על אנשי אדמה שהקריבו הכל עם המכשולים והקשיים ועזרו ותרמו לבניין הארץ. בני המשפחה הם בני דודים של אבי, הם דוגמא מצוינת למשפחה שורדת, אבי היה בקשר איתם כל הזמן, כילד אני הערצתי אותם. יש לי סנטימנטים עמוקים למשפחה הזו.
המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים.
גרעין המייסדים כבר סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. ולכן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא חיבור של מושב וקיבוץ.
 
בכפר יהושע נוצרה שיטה כלכלית מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.
 
משפחת בן עקיבא (דריקר) משה ולאה עליו לישראל בשנת 1920 חלוצים בעלייה שלישית מאוקראינה.משה הוא דוד של סבא רבא שלי. משה ולאה (דור ראשון) היו מהמייסדים של כפר יהושוע ודורות ההמשך של המשפחה חיים שם עד היום. המשפחה עסקה בחקלאות וביישוב האדמה מהדורות הראשונים של החלוצים. נולדו להם 3 ילדים: גילה, דליה ויעקב.
 

תמונה 1

     
 
יהודית ויעקב (דור שני)יהודית ויעקב נפגשו בעיר טבריה ומיד התאהבו ובחרו להקים את ביתם בכפר יהושוע במשק של ההורים של יעקב. יהודית יעקב עבדו את האדמה, טיפלו בבעלי החיים במשק, יעקב שירת בצה"ל ביחידות קרביות וכשסיים את שירותו הצבאי חזר למשק וסייע למשפחה בכל הקשור לטיפול וטיפוח השטח החקלאי. לזוג נולדו 4 ילדים : גיל, אחינועם, אלינוער וצליל. יעקב וליהודית חיים עד היום בביתם המקורי שבכפר יהושוע, לזוג יש כרם אותה הם מטפחים ומוכרים את הענבים ליקבים באזור. 

גילה בן עקיבא
גילה בן עקיבא, לוחמת, מורה, אשת עבודה והוראה. לאחר שעברו ההורים במסלול הרגיל של עבודה בכבישים והכשרה חקלאית במקווה-ישראל, הם הגיעו לנהלל על מנת להתארגן ולהקים בקרבתה מושב חדש. כאשר עברה המשפחה למושב החדש – כפר יהושע – הייתה גילה בת שנתיים, מראשוני הילדים בכפר.
מגיל צעיר התאפיינה גילה בקשר עמוק לטבע. הצטיינה בלימודי בוטניקה והומניסטיקה. היא הייתה פעילה בחברת הילדים וכבר אז נודעה כאדם עצמאי בדעותיו. מצעירותה שילבה לימודים עם עבודה במשק ההורים, וכך השלימה גילה את לימודיה התיכוניים בסמינרים שנערכו לבני המושבים בשנים 45 – 1943.
 
בגיל 17 השתתפה בקורס של ה"הגנה" ובשובה הדריכה את הבנות במשק. בשנת 1945, בהיות גילה בת 19, התגייסה לפלמ"ח, עברה קורס מ"כים וקורס סיירים, הדריכה בקורסים לנשק ולסיירות, והשתתפה בפעולת "ליל הרכבות" ב- 1945, ובעליית 11 הנקודות בנגב בשנת 1946.

כאשר הייתה גילה בקורס מ"מים נפטר אביה, והיא פרשה מהקורס וחזרה לנהל את המשק במושב.

יום לאחר הכרזת העצמאות במאי 1948, חזרה גילה לפלמ"ח ומונתה כמפקדת מחלקה בגדוד הרביעי בחטיבת "הראל', שפעלה בפרוזדור ירושלים. אחרי 3 חודשים, כשהקרבות שככו, חזרה לכפר יהושע. מאז עבדה במשק המשפחתי במושב, וקידמה אותו במאוד.
בכל הזדמנות השתדלה גילה לטייל בארץ. התעניינה בצמחים נדירים ובנופים מיוחדים. על כן הצטרפה לחבורה שארגנה את המסע לפטרה, הסלע האדום בירדן. קבוצת המטיילים, (חמישה) יצאו אל הסלע האדום מבאר מנוחה. הם חצו את גבול ירדן 27.08.1953. כוח מצבא ירדן, שנתקלו בו, הרג אותם במקום. גופותיהם הועברו לישראל כעבור ימים מספר – בת 28 הייתה במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בכפר יהושוע.  
 
 
תמונה 2    
גיל בן עקיבא 
גיל בן עקיבא נער שמח, גבר שאפתן, בעל רצון עז שירת ביחידה מובחרת בצה"ל,בנם הבכור של יהודית ויעקב, נולד ב1962 כפר יהושע, שמו של גיל ניתן לו לזכרה של דודתו גילה, שנהרגה בעת שטיילה לסלע האדום (פטרה). לגיל הייתה ילדות חמה וירוקה, בין בעלי-החיים והשדות שבמשק הוריו, כשהוא מוקף באהבה. בגיל צעיר, הוא החל לעזור בעבודות המשק השונות, למד לנהוג בטרקטור, והיה לשותף מלא הנושא בנטל העבודה.
גיל אהב מאוד את אורח החיים החקלאי בכפרו, וגם כששירת בצבא, לא חדל לשאול ולהתעניין בנעשה בביתו במשק, ואף לתת הנחיות מרחוק. גיל למד במוסדות החינוך אשר בכפר יהושע: מגן הילדים ועד סיום בית-הספר התיכון. הוא היה נער אהוב ומקובל על הילדים והמורים. רחב כתפיים היה גיל, ידיו שריריות, וחיוך תמידי על פניו, גבוה, בולט ביופיו. גיל היה ספורטאי טוב, הצטיין בשחייה, ואהב מאוד לרכוב על סוסתו. "יש לי סוסה, ואני אוהב מאוד לרכוב", ציין גיל, כשהתבקש בבסיס הקליטה לרשום את קורות חייו הקצרים.
 
יעקב וגיל על הכתפיים

תמונה 3

גיל, שהיה שאפתן ובעל רצון עז. באוקטובר 1980 הוא התגייס לצבא, התנדב גיל ל"גולני", כדי לשרת בסיירת. בתקופת שירותו בסיירת, נהנה גיל מהחיים במחיצת חבריו, והווי הסיירת מילא את עולמו. בחג השבועות ביקר בפעם האחרונה בביתו, ונראה כמו שרובצת עליו מועקה. "תן איזה תמונה, שיזכרו אותי לפחות", אמר לשכנו שצילם בחגיגה – ואכן זו הייתה תמונתו האחרונה.

פעמים אחדות אמר לאמו, כי הרגשתו קשה מפני המלחמה הקרבה. הוא חש כי לא ישוב ממנה חי.בשבת שלפני תחילת המלחמה, הספיקו הוריו לבקרו ביחידתו, וזו הייתה הפעם האחרונה שראוהו.

ביום א' 6.6.1982, יומה הראשון של מלחמת שלום הגליל, עלה גיל עם יחידתו אל מבצר הבופור. בלילה שבין ה6- ל- 7 ליוני, נפל במהלך כיבוש הבופור יחד עם עוד 5 מחבריו. גיל הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבכפר יהושע.
סיכום משפחת בן עקיבא לדורותיה הינה כחוט השני העובר בהיסטוריה של ארץ ישראל ומדינת ישראל.הסיפור מתחיל בעלייה אידאולוגית  התיישבות חלוצית וסוציאליסטית, הדור הראשון שהגיע לארץ ישראל, עמל קשות ליישובה וצמיחתה של המדינה שבדרך. הדור השני למשפחת בן עקיבא , תרם אף הוא את חלקו לצמיחת הארץ, ההתיישבות ולקח חלק גדול וכואב במלחמה על  עצמאות המדינה, בתרומה לחינוך ולחברה הישראלית ושכל את הראשונה למשפחת בן עקיבא (גילה ז"ל) .
 
הדור השלישי למשפחת בן עקיבא תרם אף הוא בתורו למען מדינת ישראל כאשר שכל את הנכד גיל ז"ל, במקרב על הבופור במלחמת שלום הגליל. אפשר לראות דרך סיפור המשפחה את ההיסטוריה של הקמת המדינה והמאבקים הכרוכים בעיצובה ובעצמאותה לאורך 3 דורות. 
 
תשע"ו

מילון

הומניסטיקה
לימודי שפה ולימודים עיוניים

ציטוטים

”סיפור המשפחה מספר את ההיסטוריה של הקמת המדינה והמאבקים הכרוכים בעיצובה ובעצמאותה לאורך 3 דורות“

הקשר הרב דורי