מאגר סיפורי מורשת

העלייה שלי לארץ התרחשה בשנת 1949, בזמן מלחמת העצמאות.

התנאים באותה תקופה היו קשים מאוד, והמגורים היו באוהלים. בחודש ינואר, היה חורף קשה במיוחד עבורנו.

העלייה ממרוקו נעשתה באופן לא לגאלי ונסענו ברכבת 28 שעות בתוך מרוקו, ומשם פגשנו אנשי קשר שהעבירו אותנו לצרפת. מצרפת עלינו לארץ באנייה "העצמאות" . זו הייתה תקופה קשה מאוד וכל האוכל ניתן לנו במנות קצובות. היה רק מעט לחם. התאכסנו במחנה בריטי שקראו לו "בית עולים".

בגיל 14 התחלתי לעבוד לפרנסת המשפחה, כי בית ספר מעבר לגיל 14 עלה הרבה כסף ולמשפחתי לא היה כסף לממן זאת. לאט-לאט התקדמנו והגענו לחדר בכפר סלמה, בו גרנו 5 נפשות.

 

מאוחר יותר, אימא שלי נהרגה בתאונת דרכים. זה היה כשהייתי בת 16, וזה החמיר מאוד את מצבנו. אחיותיי הקטנות עברו להתאכסן בבית ילדים בקיבוץ. אני המשכתי הלאה.

היה לי חבר טוב, ובגיל 18 התחתנתי אתו, והאחים שלי עברו לגור איתי בבית שלי. כשהייתי בת 19 נולד בני הראשון. קראנו לו אבי. בגיל 24, נולד לי בני השני, אריאל.