מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ממעמד גבוה לגזענות

במסגרת פעילות התכנית
סבתא שלי עם אחותה
ילדה שהייתה עשירה בעירק ושעלתה לארץ

קוראים לי קליר, נולדתי בעיראק. אני בת 78 ואם לשישה ילדים, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא לשתי נינות, השלישי בדרך. אמי קראה לי קליר מכיוון שזה היה שם חדש והיא לא רצתה שיקראו לי על שם אף אחד.

בביתי בבגדאד (בירת עיראק) היו לנו 22 חדרים, היה לנו משרת, היו טבחים מבשלים במטבח, ארוחות מפוארות וטעימות מכל טוב. היה לנו בית גדול וכיפי, אירחנו בו הרבה ונהנינו מאוד. אני הייתי הבת הקטנה והוריי ואחיי היו מפנקים אותי. לאמי קראו אסתר, לאבי קראו כדורי ולחמשת אחיי קראו אליהו, סעידה ,רחל, שלמה, מדי, אני הייתי הכי קטנה. הוריי היו אנשים חמים, אהבו לקבל אורחים ותמיד כולם היו מאושרים. הלבוש של הוריי היה רגיל לתקופה של פעם, והיינו משפחה עשירה כך שיכולנו להרשות לעצמנו. היינו אוכלים בשר אורז ומאכל מאוד טעים שקוראים לו קמר, ובשבת היינו אוכלים ביצה קשה וחצילים. בנוסף היינו קונים שקים גדולים של אגוזים ושקדים. אבי היה רואה חשבון במשרד הביטחון ואמי היית עקרת בית. ובקשר לאחים שלי, רק אחות אחת נשארה בחיים ושמה מדי.

בעיראק גרנו בשכונה יהודית והייתי הולכת עם משפחתי לבית הכנסת. מקומות המפגש של היהודים היו בעיקר בבתי הכנסת. חבריי מהכיתה לא גרו כולם בשכונה יהודית. לא היינו משחקים בחוץ, הילדים היו באים אחד אל השני ומשחקים בתוך הבית. בשעות הפנאי שלי הייתי קוראת ספרים ומשחקת עם חברות, אז לא היה מחשב או טלוויזיה. בגלל שפעם היה לנו בית גדול, אחיי היו עושים הרבה מסיבות. המאכל האהוב עלי היה טבית וממתקים היו לנו מעדנים מיוחדים שעושים בבית.

לבית הספר בארץ קראו בית ספר איילון, ולבית הספר בעיראק קראו אליאנס. בעיראק מקצועות הלימוד היו צרפתית, ערבית ואנגלית וכבר מגיל קטן היו מלמדים אותנו אותם. יחסיי עם המורים היו טובים. נתנו להם הרבה כבוד, בתקופה ההיא המורים היו נורא חשובים ומה שאמרו היה "קדוש", אף אחד לא התווכח איתם ובטח שההורים לא התערבו. בבית הספר בארץ המשמעת לא הייתה כל כך טובה, בעיראק היא הייתה יותר טובה. בעיראק לא היו עונשים, רק היו צועקים. בארץ הייתה לי מורה שקראו לה עדנה פלידל. היא הייתה שחקנית והייתה שרה לנו, מאוד אהבתי אותה. לא אהבתי את המקצוע חשבון ואהבתי מאוד גאוגרפיה. התלבושת האחידה הייתה שמלה שחורה עם צווארון לבן. הייתי בתנועת הנוער העובד והלומד, ולאחר קצת זמן עזבתי.

העלייה לישראל

הגיעה שנת 1950, הייתה עליה ולקחו לנו את כל הרכוש. למרות שהיינו מאוד עשירים בעיראק נשארנו בלי כלום. זו הייתה סיבה טובה לעלות לארץ, הייתי בת 10. עלינו דרך קפריסין במבצע עזרא ונחמיה. מבצע זה, הקרוי גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני. אף שבתחילה אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס (איראן) השכנה. המבצע החל בחודש אפריל שנת 1950, לאחר שממשלת עיראק התירה את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט, באמצעות טיסות של חברת "ניר איסט" שטסו מעיראק לקפריסין.

הגענו לשער עלייה אבל לא גרנו מקום במעברה, קיבלנו חדר גדול בפרדס חנה ואחר כך עברנו לגבעתיים, שם גרתי בילדותי. למרות שידעתי כבר עברית (לא שוטפת) הרגשתי נורא רע. הייתה גזענות נוראית, התייחסו לעדות המזרח בסלידה ובריחוק. אפילו בבריכה כשהיינו נכנסים היו קוראים לי ערבייה, התושבים שגרו פה לא אהבו את עדות המזרח וחשבו שהם נחותים מהם. בסופו של דבר נקלטנו טוב בארץ, האחים שלי למדו ראיית חשבון והשתלבו פה בלימודים ובעבודה. אני התחתנתי נורא צעירה ומיד הבאתי שישה ילדים (שעשו חייל, כולם אקדמאים ואפילו אחת מהם חברת כנסת: ד"ר ענת ברקו) כך שבעיקר הייתי עסוקה בהם ובגידולם.

סיפור קשה/מרגש מאותה תקופה: הייתי ילדה, ואז כדי לקנות חלב היה צריך לקחת כד ולמלא אותו בצרכנייה. הייתי הולכת כל בוקר לצרכנייה לקנות חלב והיה לי כד ביד כדי לשים בו את החלב. בכל בוקר היה ילד שהמתין לי בסמוך לצרכנייה והיה צועק לי מילות גנאי: 'ערבייה', 'עיראקית' וכו'. זה נורא העליב ופגע בי, כך בטח לא מקבלים עולים חדשים. הדבר נמשך המון ימים ולא היה בוקר שפספס, תמיד המתין שם בפינה כדי לקלל ולהעליב. עד שיום אחד לא יכולתי יותר, לקחתי את הכד והכיתי את הילד בעזרתו בראש. הילד ברח ומאז לא הציק לי יותר ולא ראיתי אותו.

בזמן הכרזת המדינה לא הייתי בארץ, הכרזת המדינה הייתה בשנת 1948 ואני עליתי לארץ רק ב1950, כך שהיינו בעיראק בזמן ההכרזה: שמענו על זה ונורא התרגשנו.

הזוית האישית

הראל המנחה: אני נהניתי לעבוד עם סבתא. לא ידעתי על הסיפור המשפחתי שלנו עד עכשיו וזה גרם לי להסתכל על המשפחה שלנו בצורה אחרת.

מילון

משפחה אריסטוקרטית
משפחה מן המעמד הגבוה

ציטוטים

”היה ילד שהמתין לי בסמוך לצרכנייה והיה צועק לי מילות גנאי: 'ערבייה', 'עיראקית' וכו'“

הקשר הרב דורי