מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת ששת הימים של סבתא

אני כיום עם עמית נכדתי
אני כאשר הייתי תינוקת
סיפור המלחמה מנוקדת המבט שלי

בזמן מלחמת ששת הימים שהייתה בשנת 1967 הייתי בכיתה ז', כשבועיים לפני המלחמה הכינו אותנו התלמידים שהולכת להיות מלחמה כי מצריים עשתה סגר על מיצרי טיראן. אמרו לנו להתחיל להכין שקי חול. עמדנו כל תלמידי הכיתות ומלאנו שקים בחול. כמו כן היינו צריכים לחפור תעלות בשביל שיגנו עלינו אם תהיה התקפה. בשטח החקלאות חפרנו תעלות תעלות, שורות שורות, במקום לשתול צמחים שמנו שם את השקים המלאים בחול כדי שיסתירו אותנו מפני הפצצה.

ביום הראשון למלחמה הייתי בדרך לבית הספר והייתה האזעקה הראשונה, מכיוון שהייתי כבר בכיתה ז' הייתי אחת מהאחראים על כיתות א'-ב'. רצתי הכי מהר שיכולתי והוצאנו את הילדים מהכיתות אל התעלות, כל הילדים קפצו לתעלות ומבעד מועד המורות הכינו חטיפים וכל הילדים במקום לבכות מבהלה, התפנקו עם החטיפים. זאת הייתה חוויה, כולם התחילו לצעוק " אני קיבלתי שוקולד" "לי יש מסטיק" וכו'. זאת הייתה מלחמה מאוד מהירה ולא מפחידה כלל כי הכול היה ערוך ומוכן מראש ובית הספר התמודד מאוד יפה. מתחילת המלחמה כל היום היו אזעקות מהלילה עד הלילה למחרת וזה נמשך כ-6 ימים. כל זה היה רק בבית הספר.

האווירה ברחובות, בשכונה ובבית:

היה מקלט אחד לכמה בניינים וכשהייתה אזעקה כולם היו רצים למקלט. היו כ-50-60 אנשים במקלט אחד. הבאנו אתנו "טרנזיסטורים" שזה אומר רדיו על בטריות. ברדיו הזה שמענו את קול רמאללה  ושם השדר היה צועק בעברית כבשנו את כל החזיות (במקום את כל החזיתות).

אבא שלי היה מגויס לצה"ל ואמא שלי, אני ואחותי רצינו להמשיך ולפתוח את המזנון שהיה לו. כשעבדנו שם ראינו שאנשים מסתכלים עלינו בצורה שלילית ולא הבנו למה, בדיעבד הסתבר שהייתה שמועה בעיר שאבא שלי נהרג במלחמה ואנשים לא הבינו איך אנחנו עובדות ולא יושבות שבעה. למזלנו דבר זה לא קרה והייתה רק שמועה מכוערת.

יש לציין שהמלחמה הייתה מוצלחת מאוד ותוצאותיה ידועות עד היום.

הזוית האישית

הייתה עבודה מהנה ומלמדת

מילון

טרנזיסטור
רדיו שפועל על בטריות

ציטוטים

”-“

הקשר הרב דורי