מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת ששת הימים ע״פ סבתא זיוה

לביא וסבתא זיוה שנת 2020
סבתא עם עמיחי,אבא של לביא 1974 בירושלים
סיפורה של סבתי על תקופת מלחמת ששת הימים בירושלים

שמי זיוה הר אבן. נולדתי בירושלים להוריי חנה ודליה דסקל בשנת 1953. למדתי בבית ספר ממ"ד אוולינה דה רוטשילד. הייתי חברה בתנועת הנוער בני עקיבא. בשנת 1972 נישאנו – מאיר שטיינברג (הר אבן) ואני. גרנו בירושלים שם נולד עמיחי (האבא של לביא). שנה לאחר מכן העתקנו מגורינו לפתח תקווה למשך שבע שנים, שם נולדה יפעת. מפתח תקווה עברנו ליישוב בית חורון. בבית חורון נולד עודד. היינו שותפים לבניית ישוב חדש בארץ. בית חורון הוא ישוב קהילתי קרוב לירושלים ושמחתי להריח שוב את הברושים ולהנות ממזג אויר ירושלמי..

את סבא מאיר ז"ל איבדנו לצערנו בתאונת דרכים בשנת 2001. מאיר היה איש תקשורת ממקימי ערוץ 2. אני עבדתי 35 שנה במעבדה רפואית בבית החולים הדסה הר צופים. יש לי שלושה ילדים ושמונה נכדים.  כיום אני גרה במבשרת ציון.

מלחמת ששת הימים

המלחמה פרצה ב 5 ליוני 19677. הייתי בת 12. גרתי בירושלים ברחביה בבית שנבנה בשנת 1923 וכמובן שלא היה בו מקלט. אני זוכרת שהדבקנו נייר דבק על החלונות על מנת להגן עליהם אם יהיה הדף של הפצצה. באותו יום הלכנו כרגיל לבית הספר ואז בשעה 11 נשמעה אזעקה ומיד רצנו הביתה. שמעתי שהיו אנשים שנפגעו מירי באותן שעות בוקר כיוון שהירדנים התחילו במתקפה על ירושלים. כל המשפחה עברה למקלט בבית הכנסת הגדול "היכל שלמה". היינו בערך חמישה עשר איש כיוון שהצטרפה עוד משפחה. היינו צמודים לטרנזיסטור (רדיו קטן שפעל על בטריות) ושמענו דיווחים על הקרבות בסיני מול המצרים, רמת הגולן מול הסורים, וירושלים העתיקה, יהודה ושומרון מול הירדנים. שמענו גם את רדיו קהיר, והקריין דיבר בעברית עילגת ומצחיקה וזה שיעשע אותנו ולפעמים גם קצת הפחיד: "החיילים הישראלים מתים כמו זבובים ואנו מנצחים אותם!!!״ – את המילה "זבובים" אמר עם דגש בשני אותיות ה-"ב"….ולמעשה חיל האוויר שלנו תוך שעות חיסל את מטוסי חיל האויר המצרי על הקרקע עוד לפני שמטוסיהם הספיקו להמריא! שמענו גם על בריחת החיילים המצריים באזור סיני, על מנת לרוץ מהר לכיוון מצרים הם חלצו את נעליהם במהירות  ורצו, את הנעליים השאירו מאחוריהם… כשהעזנו לצאת מהמקלט ולעלות במדרגות של בית הכנסת גילינו פיצוץ בחלון. הירי הגיע גם אלינו. שמענו את ההפגזות והירי על ירושלים וזה היה מפחיד, אך שמחנו מאוד כאשר שמענו על נצחון הצבא תוך שישה ימים!!!!! כאשר חזרנו הביתה בתום המלחמה, גילינו שגם במרפסת ביתנו היה קליע וזה עורר התרגשות רבה.

ההתרגשות הגדולה והמיוחדת ביותר במקלט הייתה כאשר שמענו ששוחררה העיר העתיקה אחרי 19 שנה של כיבוש ירדני. אמא שלי חנה, בילדותה גדלה בעיר העתיקה, בנוסף, שיחרור הכותל הרגיש לנו כגאולה אמיתית! בחג השבועות זמן קצר אחרי המלחמה, הלכנו ברגל לעיר העתיקה וזו היתה חוויה מאוד מעניינת כי עד אז צפינו כילדים על העיר העתיקה רק מהר ציון, מקום הקבר של דוד המלך. מקום זה היה ממש הגבול. הייתה זו שמחה מעורבת בצער כיוון שחיילים נפלו בקרבות והכרנו כמה מהם.

אחרי המלחמה היתה הרגשת גאווה גדולה בקרב תושבי ישראל. כל העולם הביט בנו בהתפעלות, איך מדינה קטנה הצליחה להביס שלושה צבאות ותיקים וחזקים ומצוידים היטב. ישראל חגגה את הניצחון במצעד צבאי מרשים שנה אחרי, ביום העצמאות 1968.

בילדותי

תמונה 1

הזוית האישית

לביא: הייתה לי חוויה מהנה ומעניינת, שמחתי לפגוש את סבתי ואהבתי את התכנית.

סבתא זיוה: מאוד נהניתי לשהות במחיצת הנכד האהוב שלי ולהקדיש לו זמן של היסטוריה מחיי.

מילון

טרנזיסטור
רדיו קטן שעובד על בטריות

קול הרע"ם מקהיר
קול הרע"ם מקהיר הייתה תחנת שידור מצרית ששידרה ברדיו, החל משנות ה-50, דברי תעמולה בשפה העברית לתושבי מדינת ישראל. במלחמת ששת הימים הודיעה התחנה בקול תרועה על ניצחונות מדהימים של צבאות ערב ועל תבוסה לצה"ל. הציבור בישראל נתן אמון בידיעות דובר צה"ל, שקיבלו חיזוק מהמידע שמסרו להם בניהם בחזית, לא נתפתה להאמין בדברי רהב אלה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ההתרגשות הגדולה והמיוחדת ביותר במקלט הייתה כאשר שמענו ששוחררה העיר העתיקה אחרי 19 שנה!“

הקשר הרב דורי