מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת סיני

לאה וינברג והנכדה יהב דביר
לאה וינברג בילדותה

שמי, לאה, על שם סבתא רבא שלי ושם משפחתי, וינברג- מקורי (מהנישואין). 

שם המשפחה הקודם שלי היה, "זל"-כי זה שם הנעורים של סבא רבא שמאוד סבלתי ממנו. אבל היו מכנים אותי בשם, "לאל'ה".  נולדתי בארץ ישראל בתאריך: 8.7.49  
    
אנחנו שני אחים. אחי הקטן (קטן ממני בשבע שנים) ואני הבת הבכורה (קיבלתי יחס שונה).
עד גיל 8 גדלתי בעיר רמלה, ובגיל 8 עברנו לפתח- תקווה. בגיל 22 נישאתי ועברתי לעיר חדרה.
אירוע מיוחד שזכור לי מהילדות היה במלחמת סיני, שנת 1956, הייתי בת 7. זכור לי בבקרים הצבא עבר דרך העיר רמלה ובערבים ישבנו בעלטה עם חלונות שכיסינו אותם בבריסטולים שחורים ואבא שלי היה בצבא, היינו במתח נוראי כי לא היו אמצעי תקשורת ודאגנו לאבא שלי.
הבית היה מאבן ערבית, תקרות גבוהות, בית עגול, גדול, שגרו 3 משפחות. לכל משפחה היה חדר וחצי. המקלחת הייתה משותפת, השירותים היו בחוץ. הייתה לנו חצר גדולה. בחצר הייתה לנו בריכה עגולה שלא הרשו לנו לשחק בה. עצי פרי (אפרסק, תפוז), היה לנו (לכל המשפחות שגרו) מקום מיוחד לעשות כביסה שלהכנת הכביסה היו מבעירים מדורה ענקית ואחרי שהאש הייתה דועכת היו שמים גיגית מפח, פתיתי סבון, מקל ארוך שבעזרתו היינו מכניסים את הכביסה לגיגית הרותחת והיו מכבסים. זה היה בד"כ יום ראשון.
 
בילדותי נהגתי לעסוק בדברים רבים אך יותר מכל אהבתי חתולים. היו לי חתולים בחצר והייתי משחקת איתם שעות. בשבתות וחגים היינו הולכים לבית כנסת עם אבא שלי.
אהבתי לאכול קרפלך ולחם עם בצל. 
השירים שזכורים לי מהילדות היו "עגלה עם סוסה" (של יפה ירקוני), "הדובון יומבו "(גם של יפה ירקוני)את השיר "עגלה עם סוסה" הייתי שומעת כאשר הייתי עולה על קרוסלה של סוסים. גם היום אני שרה את השירים האלו ואני זוכרת את רוב המילים.
משחקים בתקופת ילדותי היו: חבל, קלאס, אמת או חובה, מחבואים וחמש אבנים. הייתי משחקת אותם עם חברים בחצר של הבית. גם היום יש את המשחקים האלו.
כשהייתי קטנה הייתי בגן ברמלה , ואז המשכתי לבי"ס  יסודי בפתח תקווה ומשם לתיכון בפתח תקווה. רכשתי את המקצוע עיצוב פנים- למדתי באוניברסיטה עם השלמה בתנ"ך.
אירוע משמח שזכור לי מההתבגרות הוא שקיבלנו חבילה מאמריקה. אירוע עצוב שזכור לי מההתבגרות הוא שלקחו את אחי לבית חולים בליל הסדר.
יש לי בן זוג ששמו, אריאל. אנחנו ביחד 45 שנה. הכרנו בעבודה. בן זוגי עצמאי. יש לי 4 ילדים ו-3 נכדים- 2 נכדות ונכד. המנהגים שאנו נוהגים לדורות זה לכנס את המשפחה יחד. לכן בכל שישי ושבת הנכדים מגיעים אלינו ואנו נהנים.  בחגים אנחנו נוהגים לחגוג  ביחד כל המשפחה. החגים האהובים עליי הם: ראש השנה ושבועות. הם אהובים עליי כי ראש השנה מסמל שנה חדשה ואנרגיות חיוביות ושבועות כי הכל לבן.
מקום העבודה הראשון שלי היה (ועדיין) שירות פסיכולוגי חינוכי. המקצוע נרכש בארץ. לא בחרתי את המקצוע. נשאבתי אליו (באתי למלא מקום ונשארתי). אני נהנית מאוד מעבודתי. אני עוסקת במקצוע זה 40 שנה. אני עוד לא יודעת אם מקצוע זה ילווה אותי גם לאחר הפרישה. 
 
העשרה:
קרעפלאך (או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי. הם ממולאים בבשר טחון (אולם קיימות גם גרסאות צמחוניות למשל עם מילוי תפוחי אדמה) ומבושלים במים רתוחים או במרק עוף. בגרסה פחות מקובלת, יש המטגנים את הקרעפלאך לפני ההגשה.(ויקיפדיה)
 
תשע"ו   2016

מילון

עלטה
חשכה מוחלטת.אפלה.

ציטוטים

”זכור לי בבקרים שהצבא עבר דרך העיר ובערבים ישבנו בעלטה עם חלונות שכיסינו אותם בבריסטולים“

הקשר הרב דורי