מאגר סיפורי מורשת

סבי אלי (אליעזר) נולד בעיר רחובות במדינת ישראל בשנת 1949. כיום הוא מתגורר בנס ציונה. שמות הוריו הם יוסף ומינה. הוריו עלו לארץ בסיום מלחמת העולם השנייה אחרי שהשתחררו ממחנות ההשמדה בשנת 1947.

סבתי אסתר נולדה בתל אביב יפו בשנת 1950. כיום מתגוררת בנס ציונה. שמות הוריה הם בוקה ולאון, הם עלו לארץ בשנת 1948.

סבי וסבתי בצעירותם

רקע כללי על מלחמת לבנון הראשונה

עד שנות ה-70 לא הייתה מתיחות בגבול בין ישראל ללבנון. בשנות ה-70 התיישבו הפלסטינים בדרום לבנון והתחילו להטריד בהפגזות על ישובי הצפון. שנות ה-70 עד ה-80 התאפיינו בעימותים חוזרים ונשנים בין ארגוני המחבלים הפלסטינים שהתבססו בדרום לבנון והפגיזו את ישבי הצפון, לבין ישראל. המדינה רצתה להפסיק את הפגזות הפלסטינים לעבר הגליל ולגרש לדחוק את הפלסטינים לצפון לבנון, על מנת שלישובי הצפון יהיה שקט. בשנת 1982 מחבלים ניסו להתנקש בחייו של שגריר ישראל בלונדון שלמה ארגוב. ניסיון ההתנקשות נכשל אולם ארגוב נפצע קשה ונשאר נכה כל חייו. בעקבות הפיגוע החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי רחב היקף על מנת למגר את הטרור בדרום לבנון.

תחילת המלחמה 6 ליוני 1982.

סבי וסבתי מספרים

"טסנו לחופשה לפירנצה שבאיטליה (חופשה ראשונה בחו"ל). הגענו לטירה בערב (בית מלון) וראינו טלוויזיה (אז הטלוויזיה הייתה בשחור לבן). בטלוויזיה ראיתי פלסטינים גוררים עם אופנוע טייס ישראלי שמטוסו הופל. הטייס היה קשור בחוט לאופנוע והפלסטינים גררו את הטייס על הכביש. במקביל ראיתי טנקים וחיילים חוצים את גבול הצפון. הודעתי לסבתא שהמלחמה התחילה….. רציתי להתקשר מיד ליחידה שלי, אבל לא היה טלפון באזור, התקדמנו לעיירה בשם סרמיונה והתמקמנו בחדר, יצאתי מיד מהחדר חיפשתי את הטלפון הציבורי שהיה 2 ק"מ מהמלון. צלצלתי למרכזיה ובקשתי את הטלפון של היחידה. והם אמרו לי לבוא מיד, התקשרתי שוב למרכזיה וביקשתי שיקשרו אותי לאל-על. המרכזן שאל אותי מהיכן אתה מתקשר ומרוב התרגשות והלחץ אמרתי "סימנו". המרכזן אמר לי מונחת לפני מפת כל איטליה ואני לא מוצא עיר כזו באיטליה. אמרתי שוב אני ב"סיניו …" המרכזן שוב אמר לי אין עיר כזו באיטליה ושוב ניסיתי לומר לו אני בעירה ליד אגם עם מים וסירות עיירה קטנה, ממש התחננתי שיעזור לי ואז הוא שאל שוב היכן אני ושוב אני עונה שאני בסמנו??? המרכזן אמר לי לשאול אנשים שעומדים לידי היכן אני. זכור לי שצעקתי לגברת שתעזור לי ותענה בטלפון. הגברת נתנה תשובה נכונה סירמיונה …ואז הוא צחק וקישר אותי עם אל על.

הסברתי לפקיד שאני חובש קרבי וחברים שלי נלחמים ואני חייב לחזור לארץ. הפקיד שאל את שמי ומה תפקידי ואני עניתי לו. סידרו לי כרטיס דרך ציריך בשוויץ היה לי ארבע שעות להגיע לשווייץ מאיטליה. חזרתי למלון, אמרתי לסבתא אורזים נוסעים לשווייץ שם יש לי טיסה….

סבתא שואלת דאגת לי לכרטיס??????….. מה אתה חושב שכל העולם יודע שאתה טס עם אשתך. התיישבתי על הרצפה שכחתי את סבתא. לא יאומן… אין זמן יש לי טיסה עוד ארבע שעות, לא יודע את הדרך איך אגיע לציריך ואיך שכחתי את סבתא? שוב רצתי לטלפון הציבורי ושוב הסיפור היכן אתה ושוב אני מתבלבל בשם העיר… ושוב קורא לעובר אורח שיאמר את שם העיירה….. סירמיונה ואז אני מקבל את אל-על על הקו והם עונים לי שסבתא ברשימת המתנה ולא בטוח שתעלה לטיסה.

הגענו לציריך וגם בכניסה לציריך בתחנת דלק אני שואל איך מגעים לציריך ואומרים לי אין עיר כזו…. הייתי המום יש לי טיסה עוד שעה ואני לא יודע היכן ציריך?? לאחר זמן ופניה למספר אנשים הבנתי שהביטוי הנכון של העיר הוא צוריך וכך הגענו לשדה התעופה בדקה האחרונה…

לאחר מאמצים סבתא ואני הצלחנו לעלות לטיסה. הגענו לארץ המתינו לי מהיחידה ולקחו אותי ישירות ללבנון למלחמה הקשה.

אחד הדברים שזכורים לי ביותר הוא שבתום הקרבות, נשארנו אני והיחידה בלבנון. היינו בעיר צור בבניין הממשל. הפלסטינים הכניסו בלון גז עם מטען חבלה והבניין קרס. 67 חיילי צהל נהרגו וחלקם היו חברי הטובים והשאר היו עצורים פלסטינים. המחזה היה קשה מאוד, חפרנו בידיים לאתר את חברינו שהיו בין הריסות הבניין, לאחר מספר ימים שוחררתי הביתה.

הזוית האישית

סבא וסבתא הברמן השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדם פלג זיו, וספרו לו את חוויותהם ממלחמת שלום הגליל הראשונה – מבצע שלום הגליל.