מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת יום הכיפורים

סבא אהוד וסבתא חני עם הנכד גיל
סבא אהוד עם אריק שרון במלחמה
חוויותיהם של סבא וסבתא ממלחמת יום הכיפורים

סבתא חני:
נולדתי בשנת 1949 בבית חולים הסקוטי בטבריה. משפחתי מצד אמי 17 דורות בארץ, ואבא שלי עלה מפולין בשנת 1932. סבא וסבתא רבא שרתו בגולני ולחמו במלחמת העצמאות
סבא אהוד:  נולדתי בשנת 1948, עשרה ימים לפני הכרזת המדינה. משפחתי גרה ביוקנעם המושבה. הורי עלו ארצה בשנת 1932, הכירו בארץ, התחתנו וקבעו את ביתם ביוקנעם. התגייסתי  לצה"ל בשנת 1966 ושירתתי בצה"ל עד שנת 1979 בתפקידי פיקוד ומטה בחייל השריון.
 
בשנת 1969 התחתנו, שנינו היינו בשרות סדיר. הכרנו בקולנוע קדש בג'וליס, אני הייתי בהסבה לשריון וסבתא חני הייתה פקידה טכנית בסדנה גייסית וכמו כן הייתה זמרת בלהקת סדנה גייסית, אשר הופיעה בבסיסי צה"ל ובאולמות מופעים ברחבי הארץ. האירוניה היא  שהכרנו  בג'וליס כאשר שנינו מעמק יזרעאל.
 
סבתא חני הייתה גננת ואני – סבא אהוד – שירתתי בצבא קבע. בגלל השירות הצבאי בגזרות שונות, מדי זמן החלפנו מקום מגורים. גרנו בבאר שבע, צפת, בת ים ועפולה. נולדו לנו שלושה ילדים: תומר (אבא של גיל) הבן הבכור, ענבר ומורן שנולדה אחרי מלחמת יום כיפור (ילדי חורף 1973).
כשפרצה מלחמת יום כיפור גרנו בבת ים ואני שירתתי בסיני, בחטיבה הקדמית שהחזיקה את קו תעלת סואץ.
 
במהלך חיינו עברנו מספר פרקים מרתקים, שכל אחד בפני עצמו חובק בתוכו חוויות מגוונות ומעניינות, כמו תקופת השליחות בטורקיה, כשהייתי קב"ט הקונסוליה וחני עבדה עם המוסד, וחווינו שם הפיכה צבאית; תקופת השליחות בקוסטה ריקה, כשהקמתי חברה בהוויה מרתקת במדינה כה יפה ושונה ממה שאנחנו מכירים.
 
מדוע בחרנו בנושא זה
גיל סדן : בחרתי בנושא זה כי שמעתי הרבה על מלחמת יום הכיפורים ועכשיו אני יכול לדעת הרבה יותר על אותה מלחמה ממישהו שהיה שם.
סבא וסבתא : זה היה אירוע מרכזי וטראומטי בהיסטורית המדינה ובחיי המשפחה
 
שאלות ששאל הנכד גיל
מה היה הרקע לפריצת המלחמה? מה גרם לכל שאר הארצות לתקוף אותנו? איך זה הגיוני ששתי מדינות מאוד חזקות תקפו אותנו ולמרות הכול הצלחנו לנצח אותן? באילו כלי נשק תקפנו אותם שבזכותם הצלחנו לנצח? מה היה התפקיד של סבא במלחמה ומה הוא עבר שם? מה היה השלב הקשה ביותר עבורך והאם היית בסכנה? איך סבתא שלי את המלחמה? איך אבא שלי עבר את המלחמה? 
 
סבא משיב ומספר
בשנת 1967 תקפו 3 מדינות ערב – מצרים, סוריה וירדן – את מדינת ישראל. צה"ל השיב מלחמה ותוך 6 ימים הביס את כל צבאות ערב וכבש את חצי האי סיני עד תעלת סואץ, את רמת הגולן ואת הגדה המערבית של נהר הירדן. התוצאות של אותה מלחמה היו: מדינות ערב נפגע כבודן וחיפשו נקמה; צה"ל שיכור ניצחון ונח על עלי זרי דפנה, היה משוכנע כי הוא כל יכול. אני הייתי בצבא בשרות סדיר בחיל השריון, קצין אג"ם של חטיבת שריון 14 שהייתה ערוכה בתעלת סואץ. בעת פרוץ המלחמה גרנו בבת ים והיו לנו  2 ילדים, ב- 6 באוקטובר 1973, יום כיפורים שחל ביום שבת, תקפו בהתקפת פתע מתואמת מצרים וסוריה את מדינת ישראל. צה"ל לא היה מוכן וערוך להתקפת פתע זו והכוחות הסדירים שהיו בחזית ספגו אבידות קשות ורבות. מדינת ישראל ביצעה גיוס של כוחות המילואים ולקח כשבוע ימים עד שצה"ל התעשת ועבר להתקפת נגד, ובסופו של דבר בלמנו את מתקפת האויב ואף כבשנו שטחים בסוריה ובמצרים. בינינו לבין מצרים הפרידה תעלת סואץ. זוהי תעלת מים ברוחב ממוצע של כ-180 מטר. בצד שלנו הקמנו מוצבים קטנים אל מול צירי פריצה אפשריים (מעוזים), ובין המוצבים הייתה רמפה נמוכה ששימשה עמדות ירי לטנקים שלנו. המצרים בנו מעברה השני של התעלה רמפה גבוהה מאוד (עד 20-30 מטר גובה) אשר עליה היו טנקים ועמדות נשק נגד טנקים. כמו כן הסתירה רמפה זו את הצירים העורפיים שבשטח מצריים. בנוסף, כלקח ממלחמת ששת הימים שבה חיל האוויר הישראלי השמיד את כל מערך האווירי של מצריים תוך מספר שעות, הקימו המצרים מערך צפוף מאוד של טילים נגד מטוסים. כאשר פרצה המלחמה והטנקים שלנו יצאו מהמעוזים שהיו בקו שני לחבור למעוזים שהיו בקו תעלת המים, נורו עליהם טילים נגד טנקים (סייגר) מהרמפות המצריות והשמידו רבים מהטנקים שלנו. ברוב המקרים כוחות השריון שלנו לא הצליחו לחבור למעוזים. המצרים שצלחו את התעלה הקיפו את המעוזים ונוצר מצב שמעוזים אלה היו נצורים ולא יכלו לפנות פצועים, לא יכלו לסגת וכוחותינו לא יכלו להגיע אליהם. כל מעוז כזה נלחם על נפשו. חלקם נכבשו וכל החיילים שהיו במעוז נורו למוות, חלקם נפל בשבי ומעטים מאוד הצליחו להימלט ולחבור לכוחותינו. בניסיונות החבירה אליהם נפלו רבים וטובים מבנינו. המצרים הצליחו לצלוח את התעלה כמעט לכל אורכה (כ-180 ק"מ) ויצרו קו שעומקו בין 3 ל-10 ק"מ מקו תעלת סואץ.
 
ב- 15 לאוקטובר צה"ל עבר למתקפה. קרב ההבקעה לקראת הצליחה הוטל על חטיבה 14 קרב, נודע בשם קרב החווה הסינית. החטיבה בהרכב מוגבר פרצה בלילה אל תוככי המתחם המצרי בקרב עקוב מדם חיילינו, תוך גילוי אומץ רב. בעקבות החטיבה הזרים צה"ל את כוחות הצליחה אשר הקימו גשר על תעלת סואץ ואפשר חציית כוחות צה"ל ולעבור מהגנה להתקפה. קרב זה שינה את מפת שדה הקרב ומכאן והלאה צה"ל היכה את הצבא המצרי והגיע עד 101 ק"מ מבירת מצרים קהיר. 
שאלה: איך זה הגיוני ששתי מדינות מאוד חזקות תקפו אותנו ולמרות הכול הצלחנו לנצח אותן?
תשובה: החל מהקמת המדינה היינו מעטים מול רבים או קטנים מול גדולים, מה שמזכיר לי את הסיפור דויד וגוליית. אך הואיל ולעם היהודי אין מדינה אחרת, אין לנו ברירה אלא להילחם על ביתנו. יחד עם זאת לעם היהודי יש את התבונה והחוכמה "בתחבולות תעשה לך מלחמה". חיילי צה"ל לחמו בחירוף נפש תוך גילוי אומץ רב. 
שאלה: מה היה התפקיד של סבא במלחמה ומה הוא עבר שם? 
תשובה: התפקיד שלי היה קצין אג"מ של חטיבה 14 בחייל השריון שהייתה בעת פרוץ המלחמה ערוכה בקו תעלת סואץ כחטיבה ראשונה מול המערך המצרי. הדרגה הייתה סרן. החטיבה הייתה ערוכה בקו התעלה בשלושת החודשים שקדמו לפרוץ המלחמה. התצפיות והמוצבים צפו וראו את ההכנות של הצבא המצרי למלחמה. למרות ההתרעות והמידע שהעברנו לדרגים הממונים, צה"ל והממשלה לא השכילו להבין שאנו הולכים לקראת מלחמה. לפיכך המלחמה פרצה באופן מפתיע כאשר הכוחות הקדמיים שלנו לא תוגברו על ידי צה"ל וכתוצאה מכך היינו מעטים מול רבים וספגנו אבידות כבדות. עקב הרגישות של צה"ל בחזית הצפון מול הצבא הסורי, צה"ל נתן עדיפות בתגבור המערך הצפוני ורק לאחר התגברות צה"ל על מערך זה קיבלנו תגבורת למערך שבסיני וזאת לאחר שבוע ימים של לחימה קשה תוך גילוי אומץ רב וקורבנות רבים. לפיכך רק לאחר יותר משבוע ימים עברנו בדרום למתקפה שבמסגרת זו החטיבה שלנו ביצעה את קרב ההבקעה לקראת הצליחה. קרב זה נודע בשם "קרב החווה הסינית" והוא היה קשה מאוד ועקוב מדם. ההבקעה בוצעה בלילה כאשר חדרנו ללב המערך המצרי מבלי שהוא מבין מה מתרחש ורק כשהיינו בתוכו נפתחה אש מכל הכיוונים ולכל עבר. הקרבות היו בטווחים קצרים עד כדי שקנה טנק נתקל בקנה של טנקי האויב. הכוחות הקדמיים של החטיבה, שבהם היה החפ"ק הקדמי שבו אני הייתי, נותקו משאר כוחות החטיבה ולמעשה במשך כל אותו לילה היינו נצורים מבלי יכולת לפנות פצועים ולקבל תגבורות. רק עם שחר הצלחנו לכבוש את המערך שחצץ בין כוחות החטיבה. במשך הלילה ובימים שלאחר מכן המצרים עשו על החטיבה התקפות נגד שגרמו לנו אבידות אך לא יכלו לנו. יומיים לאחר מכן החטיבה צלחה את תעלת סואץ מערבה והשתתפה בכיבוש האגף המערבי של התעלה.
שאלה: מה היה השלב הקשה ביותר עבורך והאם היית בסכנה? 
תשובה: במשך כל המלחמה הייתי תחת אש ולכן היינו בסכנה מתמדת. בליל החווה הסינית היה החלק הקשה ביותר, לא האמנתי שנצא חיים מהמצב שבו היינו! הכוח הקדמי של החטיבה שבו אני הייתי נותק משאר כוחות החטיבה ולמעשה היינו מכותרים (מוקפים) כל הלילה והמצרים עשו עלינו התקפות נגד בלתי פוסקות. לא האמנתי שאצא חי, באותה תקופה לא היו טלפונים סלולריים ולא הייתה תקשורת בין החזית לעורף. הואיל והמלחמה נמשכה זמן רב, לא היה קשר ביני לבין סבתא חני והיא לא ידעה מה קורה איתי. היו שמועות בעורף שהחטיבה הושמדה כליל. סבתא חני הייתה עם שני ילדים קטנים לבדה בבת ים. לאחר מספר ימי מלחמה עברה עם ילדינו לבית הוריה בעפולה. חוסר הידיעה והחדשות באמצעי התקשורת הדאיגו מאוד וזה גרם לפחד ומתח רב.

סיבות
  • סוריה ומצרים רוצות להחזיר את כבודן לאחר מפלתן במלחמת ששת הימים
  • כישלון המשא ומתן בין ישראל למצרים
  • היכולת להפתיע את ישראל
נסיבות
  • תרגיל צבאי גדול שבוצע על ידי צבאות סוריה ומצרים
  • התעלמות מאזהרות המלך חוסיין
  • הכנות אינטנסיביות של המצרים והסורים למלחמה ועדין לא גויסו כוחות המילואים
  • שאננות וזלזול באויב
  • הסתמכות על מודיעין (הקונספציה)
  • הסתמכות על קו בר לב
  • האויב מטעה את ישראל 
תוצאות
  • אבידות קשות
  • פגיעה צבאית קשה
  • מבחינה טריטוריאלית – בצפון סוריה לא כבשה את רמת הגולן וצה"ל חדר לכוון דמשק.  בדרום צה"ל הגיע 100 ק"מ מקהיר.
השפעה לטווח ארוך על ישראל
  • אבדן האמון בהנהגה
  • מהפך שלטוני
  • יחסים בין מצרים לישראל
  • תלות גוברת בארה"ב
  • ועדת אגרנט 
השפעות על מדינות ערב
  • סוריה  – הוכתה קשות והבינה שיש להימנע מעימות עם ישראל
  • מצרים –  הפתיעו את ישראל ובכך החזירו לעמם כבוד. ספגו אבידות עצומות וכל זה איפשר להם להגיע להסכמי שלום
 
תשע"ה, 2015

מילון

קו בר-לב
קו בר-לב קו הביצורים לאורך תעלת סואץ שהוקם בתקופת הרמטכ"ל חיים בר לב

ציטוטים

”ילדי חורף 73 - ילדים שנולדו 9 חודשים מתום מלחמת יום כיפור“

הקשר הרב דורי