מאגר סיפורי מורשת

בזמן מלחמת השחרור בשנת 1948 הייתי בכיתה ב'.

 

גרנו בתל-אביב ברחוב מזרחי ב' מספר 8,  באותו בניין שנהרג אבא של יאיר שטרן. בבניין ממולנו נפל פגז וכל החלונות נשברו ונפלו על המיתות ומזל שלא ישנו בבית האחים הגדולים שלי שכרו בניין בזיכרון מאיר בבני ברק והדוד שלי ואבא שלי הרגנו לנו נסיעה מתל-אביב לזיכרון מאיר וכל כיתה ב' הייתי בזיכרון מאיר בדירה.

 

אבא שלי ואחים שלי היו חופרים מקלט להתחבא בו וכל פעם שהייתה סכנה ממטוס של אויב נכנסנו למקלט וכך היה עד סוף המלחמה ולמזלנו ממשפחתי כולם ניצלו. במשך הזמן שגרנו תשעת האחים בזיכרון מאיר האחים הגדולים יצאו לבית חרושת שלהם ויצרו שם את הפצצות למלחמה. הם עבדו יום ולילה עד סוף המלחמה. ולא היה שם בית ספר ללמוד לכן חזרתי לבית הספר הקודם ישר לכיתה ג' בתל-אביב. לאחר החלפת החלונות השבורים וניקיון מזכוכיות שבורות בכל  הבית המשכנו בחיים הרגילים.כשהייתי בבית הצטרפו לבית שלנו הדודה שלי וחמשת ילדיה ואנחנו בעצם לא הרגשנו את המלחמה כי שיחקנו כל הזמן ביחד ונהנינו.

 

ממולנו היה מוסד ילדים ניצולי שואה ללא הורים זה היה מוסד דתי, היו באים אלנו לשחק ושיחקו משחקים שלנו כגון לוטו ועוד… היו ילדים שהיה להם תלבושת לכבוד שבת ותלבושת ליום חול.

 

אלה הם  זיכרונותיי משנת 1948. עבורי מלחמת השחרור היתה מלחמה קשה. ארבעת אחיי השתתפו במלחמה. יהורם גאון הבטיח באחד משיריו  את הציטוט הבא:

ועד היום אני מחכה….

 

מלחמת השחרור– מלחמת העצמאות 

"מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) – השם המקובל (במדינת ישראל), שניתן לעימות הצבאי שהתנהל בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל וחלק ממדינות ערב שניסו למנוע בכוח את יישומה של החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, ואת הקמת מדינה יהודית (לצד מדינה ערבית) בשטח ארץ ישראל המנדטורית".

(ויקיפדיה).

 

תשע"ו