מאגר סיפורי מורשת

מלחמת העולם השנייה

אני מנחם ויזל, נולדתי בחיפה בשנת 1939, המלחמה פרצה בשנת הולדתי. הורי עלו מדמשק ברכבת, שרידי המסילה נראים היום בפניה מכביש חיפה יוקנעם לכיוון טבעון, המלחמה לא הורגשה בארץ, כיוון שהנאצים נבלמו בצפון ליד סטלינגרד, בדרום בלוב. אנחנו גרנו בתפר בין הדר הכרמל לעיר התחתית, בית לידנו גרו ערבים, כך היה עד מלחמת השחרור, אני זוכר מאז, שאלול הוא חודש הסליחות חל  באותה שנה עם רמדאן המוסלמי, שהוא חודש צום אצלם, ואז היה גבאי של בית הכנסת שלנו קרא לנו לסליחות ואילו לערבים בא אדם עם תוף קרא לארוחה מפסקת אצלם  ולתפילה ב-03:00 בבוקר, קראנו לו "אבו טבלה "  (האיש עם התוף).

ראו שטח המנדט הבריטי:

כ"ט בנובמבר

ב-כ"ט  בנובמבר, 1947 נקבע  בעצרת האו"ם  החלוקה  ביו היהודים לערבים בארץ ישראל ראו מפת החלוקה.

לאחר החלוקה הייתה שמחה גדולה ליהודים ואילו הערבים לא קיבלו את החלוקה אז פרצה המלחמה, אני כאמור גרתי בשכנות לערבים ההגנה קבעה עמדה אצלנו בבית, והיה סליק של נשק אצלנו בדירה עד שהאנגלים פינו את הארץ. מחיפה ברחו רוב הערבים, ולמעשה בערב פסח תש"ח חיפה שוחררה, האנגלים פינו באייר והכרזת המדינה, נעשתה ביום  ה' באייר תש"ח. המלחמה הייתה קשה נהרגו 6000 לוחמים גם בני 16 רבים היו ביניהם. הקברים של הצעירים אפשר לראות בקריית ענבים בדרך לירושלים ובמקומות רבים בארץ. גרנו באותה שכונה עד 1954, סוף סוף עזבנו את שכונת הגבול עם הערבים ועברנו לגור בשכנות לגן הבהיים, מבצע סיני התרחש ב- 1956, מבחינת גבולות המדינה לא חל שינוי כיוון  שלאחר כיבוש סיני נסוגונו,  תמורת הסכם של שקט עד 1967.

ששת הימים

עם תום  מסיבות יום העצמאות ב-1967, סגר נאצר את  הכניסה  למפרץ  אילת  והכניס  את כל צבא מצרים  לסיני. פעילות תוקפניות אלו נעשו בניגוד להסכמים שנחתמו עם סיום מבצע קדש ב-1956. על רקע השיר של ירושלים של זהב (קישור לשמיעת השיר- ירושלים של זהב).

צה"ל ניכנס לכוננות על, ואני גויסתי לחטיבת המילואים שלי חטיבת שריון. וצה"ל היה בתקופת ההמתנה 3 שבועות, לאחר תקופת ההמתנה, החטיבה שלי פרצה בצפון השומרון כבשנו את ג'נין והגענו עד גשר דמיה הוא הגשר על הירדן. משם פנינו לצפון לקיבוץ דן משם פרצה החטיבה אחרי גולני לרמה, כבשה את תל פחר.  על התל נהרגו מעל 30 לוחמי גולני. הקרב היה קשה לא פחות מהקרב הידוע בגבעת התחמושת ואף גבה קורבנות רבים כאמור. במוצאי יום השבת הגענו עד צפון רמת הגולן, כלומר: ביומיים נכבשה רמת הגולן. אני הייתי משק מודיעין במפקדת החטיבה. סיפקנו מודיעין, מפות ותצלומי אויר למפקדים וללוחמים בחטיבה. המדינה שינתה פניה מקצה לקצה, מיקי אבא של אמיר היה בן שנה וחצי, כאמור המדינה פרחה ושגשגה,  אולם המלחמות נמשכו, הייתה מלחמת התשה קשה בסיני, האמריקאים ומצרים רצו לעשות שלום, אולם המנהיגות, לרבות רוב העם היו שכוריי ניצחון, והחמצנו הזדמנויות לשלום רבות. מנהיגות המדינה הובילה אותנו למלחמה הנוראית היא מלחמת "כיפור".

לפי המפה אנו רואים  את השינוי בגודל:

מלחמת יום כיפור

מצרים וסוריה, לא השלימו עם תוצאות "ששת הימים", והפתיעו את מדינת ישראל ובעיקר את המנהיגות שיכורת הניצחון. הייתה פריצה בו זמנית ברמה ובסיני, לאחר קורבנות רבים, הצלחנו לשמור על השגיי ששת הימים, האמריקאים  וסעדת נשיא מצרים כפו על ישראל הסכם שלום עם מצרים, החזרנו את סיני,  עד הגרגר האחרון. המלחמה הייתה קשה, אני הייתי במילואים של חטיבת שריון, ברמה, החטיבה, חוסלה מבחינה תפקודית  עם קורבנות רבים, אולם כאמור הגבול נשמר, שלום לא נעשה עם סוריה, אולם המצב, בגבול נשמר יציב וללא קורבנות. כתוצאה מהשלום עם מצרים נעשה שלום עם ירדן, אולם הוחמצה הזדמנות גדולה לעשות שלום עם ירדן והפלשתינאים ביחד.

המפה לאחר השלום עם מצרים וירדן:

מלחמת לבנון  הראשונה

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, ולאחר שהמחבלים ברחו מירדן ללבנון, המחבלים עשו פעולות תגמול מלבנון. מנהגנו שוב החמיצו הזדמנות לשיתוף פעולה עם לבנון הפעם ופתחו במלחמה מיותר עם לבנון דבר שעלה לנו קורבנות רבים ובדיעבד לא השגנו שום דבר. מיקי אבא של אמיר נילחם בלבנון, אז עוד לא היה לנו אפילו טלפון קווי, ומיקי לא יכול להתקשר אליי המצב היה קשה מאד מבחינת דאגות עד שמיקי השתחרר מהסדיר בצבא.

כאן המקום להדגיש, ששירתי במילואים, עד גיל 55, כך היה בזמני ואילו מיקי השתחרר ממילואים בגיל 40, זה היה השיפור מבחינת אורך השירות. עבדתי בניגריה אז והייתי בחופשה בזמן המלחמה, הייתי צריך לבזבז יום בשלישות עד שקיבלתי אישור יצאה לחו"ל מהצבא, כך הייתה חובה לקבל אישור יצאה לחו"ל למשרתים במילואים.

לסיכום מלחמות ישראל, יש שלום עם מצרים ועם ירדן ואילו עם לבנון והפלשתינאים אין,  כך שישראל חייה על חרבה, ואין לדעת עד מתי. ישראל חיה בספק מלחמה ספק שלום מאז נוסדה.

מחזוריות השנים ומועדי החגים

השנה הגרגוריאנית (הלועזית), מתחלקת ל- 12 חודשים, 365 ימים בשנה, בכל 4 שנים נוסף יום, 29 בפברואר. כל חודש בלתי זוגי 31 יום וכל חודש זוגי 30 יום מלבד אוגוסט 31 יום גם הוא.  השנה העברית וגם המוסלמית שירשנו אותה יחד מהתרבות העתיקה שנולדה בסהר הפורה, המוסלמית הינה 12 חודשי ירח ולכן החודשים אינם לפי עונות השנה, עמי האיסלם באותם זמנים לא היו חקלאים, עונות השנה לא היו חשובים מבחינת החגים אצלם, רמדן הוא חודש הצום חל בכל עונות השנה, להלן הסבר מפורט.

השנה העברית הינה בעלת 12 חודשי ירח, אולם כיוון שחגי ישראל חייבים לחול לפי עונות השנה חג האביב  ראש השנה לאילנות טו בשבת, לכן במחזור של 19 שנים הוסיפו ב-7 שנים חודש נוסף, כך שיש 7 שנים מעוברות במחזור של 19 שנים, כך שהשנה העברית הינה מתבססת על חודשי ירח אולם במחזור של 19 שנים עם השנים המעוברות, השנה העברית הינה גם שנת שמש  כמו השנה הלועזית.

חוקי ע'מורבי

קודקס החוקים הכתוב העתיק ביותר הוא קודקס חוקי ע'מורבי, ראו בצילום את הקודקס עצמו כפי שצולם על ידי, כאשר ביקרתי בלובר בפריז. קודקס החוקים שלנו כמיתוס נחשב עתיק יותר אולם הכתוב המקורי לא נמצא. קודקס חוקי ע'מורבי נמצא חרוט בסלע, הוא הקודקס הכתוב כאמור העתיק ביותר. לדעתי חוקי ע'מורבי הרבה פחות אנושיים, מחוקי משה, למשל: עבד משתחרר בשנת שמיטה בשנת היובל שומטים חובות, "עבד נירצע" הוא עבד שלא רוצה לצאת לחופשי בשנת שמיטה, ואז רוצעים את אוזנו למשקוף הדלת. בחוקי ע'מורבי עבד הוא לכל חייו. בארה"ב, העבדים היו עבדים בכל חייהם עד מלחמת האזרחים במחצית השנייה של המאה ה-19, כך שחוקי משה יותר הומניים, עד במאה ה-19.

אני עם חוקי ע'מורבי בלובר בפריז:

הזוית האישית

מנחם ויזל:

אני ואבא של אמיר נכדי