מאגר סיפורי מורשת

בשנת  1973 בזמן מלחמת יום הכיפורים גרתי בירושלים ולא ידענו כלל על המלחמה שפרצה בהפתעה ולא ידענו ועל ההכנות לקראת המלחמה. בתקופה הזו היינו דיירים חדשים בירושלים ולפתע בשעה שתיים בצהריים הייתה אזעקה לא הבנו מה קרה ופתאום שני חיילים דפקו על דלת דירתנו. הם היו נראים מבוהלים ואמרו לי בבהלה: מה אתה יושב בבית, פרצה מלחמה קח כמה דברים בתרמיל ובוא מיד".

החיילים שהגיעו לביתי לקחו אותי למקום מפגש ששם היו חיילים רבים מיחידות שונות, מכל הארץ גייסו חיילים ומשם עלינו לאוטובוס מסוים ונסענו לכיוון אשדוד. באשדוד התחיילנו ושמנו מדים והקמנו מאהל ליד בתי זיקוק באשדוד, מכיוון שהמלחמה פרצה בהפתעה צה"ל לא היה כלל מאורגן והיה חסר לנו ציוד רב כגון: מדים, מזרונים, נעלים וציוד ואוכל באופן חלקי. נועדנו ליחידה של משאיות מיכליות המכילות דלק אזרחיות שגייסו אותם במטרה לסייע לצבא. לאחר ההתארגנות ישנו בשטח בחולות אשדוד ובבוקר כבר נסענו לכיוון סיני אחרי טנקים בכדי למלא להם דלק.

אחרי נסיעה ארוכה הגענו עד לאזור רפידם, שם הספקנו דלק לטנקים והתחיל לרדת החושך ולכן התארגנו לשנת לילה ומכיוון שלא היה לנו היכן לישון לקחתי את השק השינה שלי הפרטי שהבאתי מהבית וישנתי מתחת למכלית הדלק שהייתה מלאה וזה היה מסוכן מאוד אך לא הייתה ברירה.

במשך כמה שבועות נסענו הלוך חזור סיני – אשדוד עד אשר כבשו את התעלה ע"י הכוח של אריק שרון שיצר גשרים על התעלה וכך הצלחנו לעבור ולהגיע למצרים עד אזור שנקרא: בסיס פאייד שם פרקנו את הסולר והעמסנו בנזין באיכות נמוכה שהמצרים הכינו במאגרים בתוך הר וכך עבדנו בערך כשבועיים עד שהמלחמה נגמרה והוסכם על שביתת נשק עם המצרים.

בתקופה הזו עשיתי שלושה חודשי מילואים קשים ללא תנאים עם ביקורים בבית לעיתים רחוקות.

הזוית האישית

אפק פרימן השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותעד את סיפורו של סבא איתמר.