מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מהעיר כיף לקצרין

חנה רוני ודרור
חנה באירוע משפחתי
סיפור חייה של חנה סיקלי

חנה גדלה בתוניס בעיר כיף עד גיל שמונה,היא השנייה מבין חמישה אחים.

המשפחה הייתה משפחה מאוד חמה והיה גיבוש בין האחים הנמשך עד היום, בחגים כולם ביחד. היה הרבה כיבוד הורים לא היה דבר כזה להתחצף לאבא או לאמא! הדברים המיוחדים במשפחה הם החגים והשבתות ביחד, האוכל היה מיוחד, כולם יושבים ביחד ביום שישי. בשבת חנה הלכה לבני עקיבא וזה היה בילוי מיוחד ונעים.

לפני פסח אמא שלה הייתה מעסיקה את הילדים. כל הילדים בישלו בסיר מחימר על תנור גחלים קטן והמבוגרים היו מנקים את הבתים לפסח וחנה הייתה האחראית של זה.

החוויות היחידות הזכורות לה מבית ספר הם הטיולים שעשו. חוויה הזכורה לה, שהייתה לא נעימה כאשר קמה בבוקר ללכת לבית הספר והיא ראתה שברחבת הכניסה של הבית היו הרבה "פלגים" (ערבים) שישנו על הרצפה. חנה נבהלה כל כך נכנסה לבית בחזרה. אמא שאלה: "מה קרה ?" וחנה סיפרה לה. היא יצאה לבדוק את העניין והם הסבירו שהם באו להתאכסן בבתים שהשכירו בלי ידיעתם. אירוע זה היה משמעותי כי למחרת אמא החליטה ללכת למחתרת היהודית ולזרז את העלייה לפלשתינה.

בשנת 1957 עלו לארץ ישראל (חנה הייתה בת 8). הביאו אותם למעברת אופקים. היא מספרת שזו הייתה לה, כילדה חוויה נחמדה. כולם היו ביחד כמו משפחה למרות צורת החיים והתנאים הקשים. הם היו מקבלים  בולי – תלושים, על מנת לקנות מצרכים בכמויות קטנות. אז לא הייתה מכונת כביסה, הם היו מכבסים  את הכביסה בגיגית וקרש. המקררים לא היו על חשמל היו מכניסים גוש קרח וכל יום היו קונים אוכל טרי. באופקים כל ילדי השכונה היו משחקים כולם ביחד וממציאים לבד משחקים.

חנה למדה בבה"ס מורשה קהילת יעקב וסיימה 12 שנות לימוד. כשסימה ללמוד אביה חלה במחלת סרטן והיא נאלצה לצאת לעבוד במקום ללמוד לאור המצב. בגיל 18 היא התחתנה ובגיל 19 כבר הייתה אמא לבת יפה ומתוקה ששמה אסתר – אתי. במשך הזמן נולדו לה עוד שתי בנות ובן.

לקצרין היא היגיעה בשנת 1978, בגלל שאתי, בתה עברה תאונת דרכים בגיל 3 וחצי והיתה מאושפזת למשך חודש וחצי – היא הייתה בלי הכרה. הם עברו תקופה קשה עד שהיא החלימה. חנה באה לבקר את חמה וחמותה בקצרין וראתה שהמקום מדבר אליה. בקשר לילדים היא ראתה מקום שקט ללא תחבורה סואנת  מקום בטוח, שבו יכלה לתת לילדיה להסתובב חופשיים, בלי להיות לידם. קצרין נמצאת במקום יפה מקום פסטורלי עם נוף מרהיב.

בשנים הראשונות בקצרין הקשר בין האוכלוסייה היה ממש כמו במשפחה אחת. למשל אם משהו היה נוסע הוא היה מזמין אנשים להצטרף אליו. אנשים היו עוזרים אחד לשני כשהיו שמחות ודברים עצובים למשל כשבעלה של חנה היה חולה חוץ מהפיזיוטרפיסטית שהייתה באה הייתה מגיעה גם אשה בשם חנה שחף שהייתה באה והייתה עושה לו רפלקסולוגיה לגמרי בהתנדבות!

בעלה היה חובש מוסמך, שעבד בשרות בתי הסוהר בעזה. כשהם עברו לקצרין הוא היה נג"ד בגדוד 82. בצעירותה למדה חנה להיות קוסמטיקאית ועשתה גם עבודות בפימו כיום היא עובדת בחברת "פזגז" כפקידה יש לה שני ילדים: שי משוחררת מהצבא ומתחילה ללמוד עבודה סוציאלית בתל חי וסהר עדיין בצבא.

בין השנים 1981 עד 1992 חנה עבדה כסיעת בגן ילדים ולאחר מכן עבדה בספריה במשך 20 שנה עד יציאתה לפנסיה בשנת 2012.

מיעל בתה השנייה שיש לה 3 ילדים: נאור הבכור לומד הנדסת בניין באריאל. רז השתחרר מהצבא ונוסע לטייל באפריקה וספיר למדה חשבת שכר ועדיין לא מצאה עבודה, כרגע היא עובדת בחברת בזק וקיבלה אות עובדת מצטיינת פעמיים. עינת אמא לחמישה ילדים סיימה 12 שנות לימוד למדה חשבת שכר. לא מזמן חגגה בר מצווה לבנה. ארז למד הנדסת ביו כימיה ועבד במכון ויצמן. הוא עזב והיום הוא עובד באיזוטופיה מולקולה אימנג'ינג בית מרקחת גרעיני. לחנה לא נשארו חפצים למזכרת מתוניס מפני שהם ברחו משם ולא הספיקו לקחת דבר.

בשנת 2014 חנה ואחיה נסעו לתוניס, לטיול שורשים, למקום שבו הם גרו. לצערה, הדיירים לא היו בבית, הם היו בחופשה אך השכנה שהייתה עובדת אצלם ככובסת הייתה וחנה עוררה את זיכרונה. חנה הזכירה לה שבפסח היא הייתה מכינה לה את הסיר כדי לבשל. חנה הלכה לראות את בית הספר הנוצרי (לא היה אז בית ספר יהודי), בו למדה, בית ספר זה הפך לבנק וחנה לא הצליחה לראות אותו. הם ביקרו במקומות שאביהם היה לוקח אותם לגן ולבית קפה…

העיר כיף שחנה גדלה בה היא עיר מאוד יפה, חנה אומרת שהיא דומה ליוון הבתים כמו ביוון צבועים בלבן וכחול. אנשים חביבים וטובים שקיבלו אותם מאוד יפה. העובדים של אביה לא שכחו אותו והם קיבלו אותה בדמעות של התרגשות.

הזוית האישית

רוני נאה ודרור הומינר: הייתה חוויה מלמדת ומעשירה והייתה לנו הזכות להכיר את חנה המדהימה.

חנה: היה כיף להכיר את הבנות ולהעביר להם את המסר של איך היה בעבר לעומת היום.

מילון

פלגים
כינוי שנתנו יהודי תוניס ללוחמי גרילה ערבים.

ציטוטים

”במעברות הייתה חוויה נחמדה כולם היו ביחד כמו משפחה למרות  צורת  החיים הקשה“

הקשר הרב דורי