מאגר סיפורי מורשת

שמי מירה,

נולדתי בווילנה אשר בליטא בשנת 1949.

אימי פייה ואבי לייב לוין.

הורי נולדו בפולין בעירה ששמה גלובוקי.

אחד הסיפורים הזכורים לי מהורי: אבי, לייב לוין ישב בבית סוהר הרוסי 15 שנה, על היותו ציוני. הוא דיבר על הארץ, כל שעלה על ליבו.

מסיפוריו חייו היו גיהינום , סופר לי, שהוא גזר על עצמו בכלא, שתיקה שנמשכה זמן רב, על מנת לשרוד.

אמי שתיבדל לחיים ארוכים הייתה מספרת לי, שהיא נהגה לבקר אותו בבית הסוהר ונסעה

בדרכים קשות ומסוכנות שנמשכו מספר ימים.

השפה שבא דיברנו בבית הייתה אידיש בזכות סבתי שלא ידעה לדבר עברית . סבתי מיכלה ז"ל גרה בביתנו וגידלה אותי ואת אחי ז"ל.

הורי עבדו כל היום. חזרו הביתה מאוחר בערב.

עד היום אני מדברת עם אימי באידיש.

זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל

האירוע הכי משמעותי בחיי היה במלחמת ששת הימים.    

במלחמה זו נהרג אחי יצחק ז"ל וחיי מאז השתנו. הייתי בת 17. מאותו יום הייתי בת יחידה להוריי.

לקחתי אחריות על הכל. היה מאוד, מאוד עצוב וקשה.

קשה לחיות בצל השכול. אחי היה בעיניי ובעיניי הסובבים אותו אדם מיוחד וטוב לב עם יכולת נתינה רבה. הוא תמך מאוד בהוריי. החלל שנוצר קשה מנשוא מאז ועד היום.

מירה פרגר – הסרטון