מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מינקות לבגרות פעילה בשרות הציבורי

מאיר מבשר ודוד
מאיר
מעליה לקליטה

סיפורה של ההתיישבות בקצרין

נולדתי בשנת 1948 בעיר לודג' שבפולין.

הורי ניצולי שואה שהתחתנו אחר שכל אחד מהם איבד את בן/בת זוגו עם 2 ילדים לכל אחד. לאבא שלי נותר בן אחד בשם שמעון ולאמא שלי בת אחת בשם מירי איתה היא הסתתרה ביערות עם הפרטיזנים וכך ניצלו. אני הייתי הבן הראשון שנולד להם במשותף.

בשנת 1950 עלינו לישראל ואני בן שנתיים. עברנו להתגורר בירושלים לאחר תקופה בה שהיינו ב מקום שנקרא אז "מחנות עולים" בחיפה, שם עברו הוריי ואני תקופה מאוד קשה. מגורי הקבע בארץ היו כאמור בירושלים על הגבול עם ירדן ברחוב שמואל הנביא. בין האחים האח הגדול והבת הייתי השלישי ולאחר מכן נולדה בארץ אחותי היותר קטנה.

למדתי בבי"ס החקלאי מקוה ישראל שנימצא צמוד לעיר חולון למדתי שם 4שנים בתנאי פנימייה לימודים רגילים ולימודי חקלאות כאשר ההתמחות שלי הייתה ברפת ובמכניקה- טרקטוריסט כאשר השעורים האהובים עלי היו ספורט ולימודי חקלאות.

האירועים הכי משמחים בחיי היה כמובן הולדת ילדיי.

כמובן הייתי גם חניך בתנועות נוער גם בצופים וגם בתנועת מכבי צעיר והדבר הכי זכור לי מאותה תקופה קסומה היה הג'ימבורי בצופים ושיחות הנהגה צעירה במכבי.

שרות הצבאי

בסיום התיכון עברתי קורס מיוחד בשפה הערבית כאשר אחרי הקורס התגייסתי לחיל המודיעין וכעבור זמן קצר עברתי קורס קצינים ועברתי לתפקידי פיקוד  שונים.

לצערי השתתפתי במלחמות עם ישראל במלחמת ששת הימים כחיל ובשאר המלחמות כמו מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל ומלחמות לבנון השונות כקצין. וככזה השתתפתי במבצעים שונים כמו מבצע אנטבה בתפקיד מסוים ומבצעים חשאיים שונים. כמו כן במהלך שרותי בעת תרגיל צניחה ברוח מאוד חזקה נחתתי על סלע ונפצעתי קשה ברגל, כתוצאה מהפציעה נותחתי ואושפזתי בבית החולים תל השומר במשך שנה שלמה ובשכיבה. אהבתי מאוד את הצבא ולכן נישארתי בשרות קבע עד גיל 40.

פעילות ציבורית

הגעתי לגולן היתה בעיקבות השרות הצבאי בגולן. העברתי את משפחתי לקצרין אשתי ושני בנים כאשר הבן השלישי נולד בקצרין. לאחר שחרורי מצה"ל התבקשתי ע"י ראש המועצה מר סמי בר לב "לרוץ" איתו יחד ברשימה פוליטית בבחירות למועצת קצרין ואכן בבחירות אלו נבחרתי לשמש כסגן ומ"מ ראש המועצה, תקופה מרתקת.

קליטת העולים בקצרין – לצאת מקיפאון ולעבור לפריצה קדימה בכל התחומים

השנים הראשונות של קצרין היו שנים שהתאפיינו באוכלוסיה איכותית שבחלקה היתה אידאולוגית, אנשי קבע ואוכלוסיה בוגרת שחיפשה שנוי ואתגר בחייה.

קצרין מנתה כ – 2000 -2500 תושבים במשך זמן רב וכתוצאה מכך גם רמת השרותים לתושב היתה נמוכה ולא מספקת ולכן היה חשוב להגדיל בדחיפות את כמות התושבים ולהגדיל את הישוב. בשנת 1990 שימשתי בתפקיד סגן ממלא מקום ראש המעצה והשנה הזו היתה שנה שבה החלה להגיע לארץ עליה מסיבית מברית המועצות /רוסיה. העולים החלו להיקלט בכול הארץ ולקצרין לא הגיעו. בבדיקה שלנו גילינו שהעולים מפחדים להגיע לקצרין ולגולן בכלל כי שמעו שהגבול הסורי קרוב ויש כאן מלחמות. החלטנו במועצה שיש לעשות כל מאמץ לקלוט לפחות משפחה אחת בקליטה איכותית עם "שטיח אדום" על מנת שהמשפחה הזו תהיה שגרירה שלנו והיא תפיץ את השמועה על קצרין והקליטה הטובה.

קיבלנו את ברכתו של ראש המועצה סמי בר לב למהלך ויצאנו, אני ומזכיר המועצה, לבצע. חיפשנו בשדה התעופה עולים שיסכימו לבוא ובסוף מצאנו משפחה אחת של זוג צעיר בשם אנה וארקדי טוצלובסקי וילד קטן בשם סלאבה שהסכימו לנסות ולהגיע לקצרין. לקחנו את המשפחה הזו ברכב שלי ישר משדה התעופה לקצרין. בקצרין חיכתה להם קבלת פנים מרשימה וכמובן דירה גדולה ומאובזרת.

הקליטה הטובה של העולים הן בכל הקשור ליחס שקיבלו, לחיבור שלהם עם הקהילה החמה ומערכת החינוך שטיפלה בילד ושילובו בבית הספר וההורים באולפן העברית עשו את שלהם והשמועה מפי ההורים יצאה והגיעה לכל ריכוזי העולים בארץ ואף לאזורי היהודים בברית המועצות.

עולים חדשים שהגיעו לשדה התעופה החלו לבקש להגיע לקצרין, זרם העולים החל להתגבר…אנשים משכילים, רופאים, מהנדסים ואוכלוסיה איכותית מכל הסוגים נחתה בישוב. כל הישוב נרתם לקליטתם ומשפחות הוותיקים החלו לאמץ משפחות עולים וללוות אותם בקליטתם ולסייע להם בכל.

אני עצמי ומשפחתי אימצנו את משפחת העולים הראשונה והפכנו במרוצת הזמן לממש משפחה. קליטת העולים בקצרין גרמה לישוב לצאת מקיפאון ולעבור לפריצה קדימה בכל התחומים. רופאים חדשים הצטרפו לקופות החולים, חוגי המתנ"ס החלו לפרוח, התחבורה הציבורית הגדילה את תדירות האוטובוסים והמסחר החל לפרוח.

קליטת העליה בקצרין היתה מעולה ויצא לה שם דבר ודוגמא לכל הרשויות בארץ לאופן בו צריך לקלוט את העולים. אין ספק –  העולים גרמו לפריצה הגדולה של הישוב בכל התחומים.

img_5715
img_5709

הזוית האישית

מאיר: אין ספק, כי מדובר כאן בחוויה אישית המעלה גם אצלי רגשות ומזכירה אנשים משמעותיים בחיי. במרוץ החיים הרגיל אין לנו את ההזדמנות לעצור לרגע ולהעלות זכרונות וארועים שהשפיעו ואף עיצבו את חיינו. אני מודה לבית הספר ולרכזת אביה והנערים המקסימים שאיפשר לי חוויה זו.

מבשר: בשבילי החוויה כפית ביותר

דוד: הכתיבה היתה מהנה ומרתקת

מילון

בית הספר החקלאי מקווה ישראל
בית הספר החקלאי הראשון

ציטוטים

”אין ספק - העולים גרמו לפריצה הגדולה של הישוב בכל התחומים. “

הקשר הרב דורי