מאגר סיפורי מורשת

סבא נעים ברק נולד בעיראק בעיר ארביל בשנת 1939. הוא עלה לארץ בשנת 1951. סבא השתתף עימי בתכנית הקשר הרב דורי וסיפר לי על ילדותו ועל עלייתו קראנו לסיפורו: "מילד בעיראק למוכר סברס בישראל". סבא מספר:

"באפריל 1951 הגענו לארץ ואני בן 12. עליתי מעיראק מהעיר ארביל. באנו במטוס. השארתי מאחור חברים, בית, חנויות והרגשתי מאוד רע בעלייתנו למטוס. המצב שהרגשתי היה כך מפני שהעיראקים התנהגו אלינו באכזריות רבה. לקחו מאיתנו כל דבר שמצא חן בעיניהם. ממני לקחו את השעון, לדעתם ילד בן 12 לא צריך שעון. מאשתי, שהיתה אז ילדה,  לקחו מסרק בצבע זהב, הם חשבו שזה עשוי מזהב אמיתי ורצו אותו לעצמם.

במטוס ישבנו ללא מושבים, אלא אחד על השני, היה בלגאן, הגענו והועברנו ישר למחנה עתלית באותו לילה. משם לקחו אותנו למעברה "מסמיה" כשהגענו קיבלנו אוהלים שבתוכם צמחו עשבים, שהיו בגובה שלי! אני ממש זוכר איך במשך כל הלילה כל האחים והאחיות ואני הקטן שביניהם ניקינו את העשבים מהאוהל כדי שיהיה מקום להניח את המיטות והמזרונים שקיבלנו. כמובן שהמזרנים היו מלאים בעשב ולא בגומי אויר.

בתנאים קשים אלו חיינו שם מספר חודשים עד שעברנו למעברת תלפיות בירושלים. כל עוד הייתי במעברה חיפשתי לעצמי משהו מעניין להתעסק איתו. פיתחתי לעצמי תחביב חדש של ישראלים. הייתי קוטף סברסים ועומד בצומת ומוכר אותם לנוסעים באוטובוסים שהיה עוצר בתחנה.

הילדים ואני בראש החבורה, היינו קמים מוקדם בבוקר ויוצאים לחפש סברסים. הכנו מקופסת שימורים ומקל מטאטא כלי לאיסוף הסברס, שהוא מלא בקוצים. היינו מתמלאים קוצים בידיים, אבל היה לנו ממש כייף למכור אותם ולהרוויח כמה אגורות.

התנאים היו קשים מאוד, אבל הייתי מאושר!

מאלבום התמונות של סבא נעים

סבא בשרות הצבאי

הוספה של סבא

הזוית האישית

אורי ברק מביא את סיפורו של סבא נעים, עלייתו לארץ וחוויות ימי נערותו בארץ.