מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחיפה בשנת 1943. אמי הייתה פועלת בבית דפוס ואבי היה פועל בניין.

גרנו בדירה משותפת עם דוד שלי, דירה קטנה של 2 חדרים. בחדר אחד אני ומשפחתי גרנו ובחדר השני גר דוד שלי. כשהייתי בכיתה ב' ההורים שלי פתחו חנות מכולת שהייתה רחוקה מהבית שבו גרנו.

תעודת הלידה שלי

אישור עבודה של אבא של סבא יגאל בשלטון הבריטי

ההורים שלי העבירו לבית ספר שהיה קרוב לחנות. כדי להגיע לבית הספר הייתי הולך איתם מוקדם בבוקר לחנות ומשם לבית הספר. בסוף הלימודים הייתי חוזר לחנות שם סידרו לי מקום ישיבה מאחורי המקרר הגדול של החנות שם הייתי מכין שיעורים ואחר כך מחכה עד השעה 7 בערב כאשר סגרו את החנות ואז היינו חוזרים הביתה. זו הייתה תקופה קשה ! כשהייתי בכיתה ה' עברנו לגור באותו בית שבו הייתה החנות ואז החיים נהיו נוחים יותר. ההורים עבדו מבוקר עד ערב בחנות אבל לי היה איפה להיות ולהכין שיעורים, בזמן הזה גם העבירו אותי לבית ספר אחר (בית הספר הריאלי בחיפה) כי הורי רצו שאלמד באחד מבתי הספר הטובים בארץ. כל הזמן הם אמרו: "אנחנו רוצים שאתה תלמד ושיהיה לך מקצוע טוב כדי שלא תצטרך לעבוד קשה כמונו". בתקופה הזאת הם עבדו קשה מאוד כי בבית הספר הריאלי היה צריך לשלם שכר לימוד שהיה בזמנו יקר מאוד.

הוריי ואני

סיימתי את בית הספר בשנת 1961 ואז התחלתי ללמוד הנדסה כימית בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. הלימודים נמשכו ארבע שנים. סיימתי בשנת 1965 ואז הייתי צריך להתגייס לצבא. הצבא שלח אותי לדימונה, שהייתה אז עיר קטנטנה בנגב, כדי לעבוד בקמ"ג (קריה למחקר גרעיני- נגב), שזה הכור בדימונה. הקמ"ג הייתה אז בהקמה. גרתי אז יחד עם עוד שלושה חברים בדירה קטנה בדימונה.

בטכניון

ביום הראשון שהגעתי אמרו לי החברים שתהיה בערב מסיבה אצל המורות (בתקופה ההיא בחורות שסיימו סמינר למורים נשלחו לעבוד בעיירות פיתוח ודימונה הייתה עיירת פיתוח). במסיבה הכרתי בחורה נחמדה שקראו לה דרורה. היינו חברים שנתיים. התחתנו בשנת 1967. גרנו בדימונה ואחרי שנה עברנו לבאר שבע. דרורה היתה מורה בדימונה ואחר כך בבאר שבע ואני עבדתי בקמ"ג.

בחתונה

אני ואשתי דרורה

נולדו לנו שני בנים: רון (אבא של טל, גיל ודניאל) ואמיר (אבא של יובל, גל ורז). בשנת 1980 הקמנו בית בעומר ועברנו לגור בו. בשנים 1988- 1990 היינו בשבתון בגרמניה בעיר קרלסרוהה במכון למחקר. נושא המחקר שלי היה בתחום של שריפת אשפה.

בני רון (אבא של דניאל) ואני

רון, אבא של דניאל, היה באותו זמן בצבא והוא היה בא לבקר אותנו בכל חופשה.

בשנת 1987 התגלתה אצל דרורה מחלת הסרטן והיא נפטרה אחרי 10 שנים.

בסוף שנת 2003 יצאתי לגמלאות מקמ"ג ועברתי לעבוד באוניברסיטת בן- גוריון (קמפוס שדה בוקר) במחלקה להתפלה וטיפול במים. חקרתי שם בעיקר שיטות למחזור מים משפכים תעשייתיים. אחרי שמונה שנים יצאתי לגמלאות. כיום אני מתנדב בבית ספר ומלמד שם מתמטיקה. בנוסף אני מתעסק הרבה באומנות (ציור והדפס).

הזוית האישית

יגאל: נהניתי מאד מהמפגשים שלנו בקשר הרב דורי ומהעבודה המשותפת עם דניאל, החזרה לבית הספר, אני מאחל לדניאל את כל הטוב שבעולם, בריאות, אושר, הצלחה בלימודים ושיתגשמו כל משאלות ליבה.

דניאל: נהניתי מאוד לעבוד עם סבא ומהעבודה המשותפת איתו, אני מאחלת לסבא המון המון בריאות, אושר, נחת ועוד הרבה שנים של חוויות משותפות.