מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל, נולדתי בפרס (איראן) ובגיל שמונה עליתי לארץ ישראל. בטיסתי לארץ בכיתי רבות מפני שנפרדתי מסבי שהיה קרוב מאוד אליי, וכאשר עליתי לארץ היה לי מאוד קשה להיפרד ממנו. כל פעם בפרס כשסבא היה בא לבקר הוא היה מביא לי מתנה. פעם אחת כשבא הביא סבא תיק עם חוטי זהב ורקמות, ופעם אחרת הביא מעיל צמר.

הטיסה לארץ ארכה כשעה וחצי, והעלייה לארץ לא הייתה בעיה, היא הייתה חופשית מפני שלמלך אז של פרס היה קשר טוב עם היהודים ואהב אותם (כיום אי אפשר לעלות מפרס לישראל, בגלל יריבות בין המדינות). כאשר הגעתי לארץ היה חשוך ולילה, ראינו את מחנות הבריטים שהיו אז ליד שערי העלייה לארץ. הלכנו לישון וכל הלילה לא נרדמתי בגלל רעש גלי הים. מחנה שערי העליה היו ליד הים, ואני לא ידעתי מה זה ים ונבהלתי, חשבתי שעוד מעט המים יכנסו וכולנו נטבע. בבוקר קמתי ורצתי החוצה לראות איפה אנחנו: מצד אחד ראיתי ים כחול ויפה, ומצד שני ראיתי את הרי הכרמל עם הפרחים, כל כך התלהבתי.

עוד לפני שעליתי לארץ היו לי תחביבים ועיסוקים רבים. אמי הייתה מכינה לי בובות מבדים והיו לי גם כלי מטבח קטנים שנהגתי לשחק איתם. כאשר רצינו לעלות לארץ נקשרתי מאוד לכלי המטבח הקטנים ובכיתי והמצאתי שם לזה שעד היום אומרים במשפחה, אמרתי אל תקחו את ה "אססיה מססיה שלי" (הכוונה לכלי המטבח הקטנים). אין מילה כזאת בפרסית, אין דבר כזה, אבל בתור ילדה אמרתי כך ואימצו את זה. כשהייתי ילדה בזמני הפנוי הייתי הולכת למן פרדס גדול והיו שם המון עצים ומעיינות, הייתי כל כך נהנית שם, הייתי הולכת לשם ומכניסה את רגלי למים הצלולים. עד היום החלום שלי הוא לחזור לשם.

כשהייתי בפרס בבית גדול עם בריכה וגדר קרשים סביבה, היינו כל המשפחה יחדיו, אחי היה בן כשנתיים. יום אחד אחי בן השנתיים נפל לבריכה, אך מרוב שהיה חכם תפס באחד הקרשים שהיו מסביב הבריכה וכך לא טבע. כשאמי ראה זאת, במקום להצילו, קראה לשכנים שיראו כמה הוא חכם. במשפחתי שלושה בנים וכולם נפטרו בלידה לפני, אז הורי ומשפחתי נדרו נדר שאני אחיה, ולקחו אותי למערה שנקראת מערת שרח בת אשר (לפני האמונה הייתה בתו של יעקב אבינו) והתפללו שאחיה.

בשנות הלמידה שלי בישראל הייתי תלמידה חרוצה ביותר וקפצתי כיתות, בחמש שנים גמרתי שמונה שנות לימוד. קיבלתי לאחר מכן מלגה והלכתי ללמוד בעוד בית ספר עם רמה גבוהה ולאחר מכן הלכתי לבית ספר לאחיות. בגיל שמונה עשרה התחתנתי ובגיל תשעה עשרה כברה ילדתי ילד ראשון.

הזוית האישית

סבתא רחל: נהניתי מאוד מהחוויה. על ידי הסיפורים יחד חזרתי לילדות היפה שלי.

הנכדה יעל: למדתי המון על שורשיי ועל משפחתי, ונהניתי לעשות זאת עם סבתי שקרובה אליי מאוד.