מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים מיכה ביטון. קראו לו בשמו בגלל אביו שאותו לא זכה, שמו היה מיכה.

סבא זוכר שהוא היה ילד שובב מאוד. בבית הספר שלו העונש החמור שקיבלו היו לעמוד בפינה. כשעומדים בפינה אי אפשר להשתתף בלימודים ובמשחקים, וסבא קיבל לא פעם את העונש הזה.

היו בילדות של סבא במקום ימי הולדת ומסיבות "מפגשי נוער", ובהם היו מלמדים לרקוד והיו רוקדים הורה, ואחר כך ריקודים סלונים.

פעם נהגו להביא מתנות כמו פירות לבית הספר אבל לא הביאו מתנות והפתעות מיוחדות לילדים, כמו היום. זה בגלל שסבא גדל בתקופת הצנע. בתקופה זו, היה מחסור במזון בארץ ולכל משפחה היתה כמות מוגבלת שהיא היתה יכולה לקנות.

הממתק שכולם אהבו ואכלו היה טופי -בעיקר טופי פירות, ועוגיות שקראו להם "שפינס", (ככה קוראים לזה במרוקאית) – שזה עיגול עם חור.

סבא מספר "בצבא הייתי מפקד בחייל הפרשים, וגם מפקד בית ספר לנהיגה!

כשפגשתי בחורות חמודות התחלתי איתן, הייתי קצת שובב ואהבתי לבלות."

הזוית האישית

שירה: אני אישית לא כל כך ידעתי על סבא שלי. בזכות מפגשי תכנית הקשר הרב דורי יותר הכרנו, וזה משהו שלדעתי צריך לשמר.