מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי מיכאלה סלמון, קראו לי כך על שם סבא שלי שנקרא מיכאל, מיכה.

נולדתי בארץ בבית חולים "בלינסון" בפתח תקווה, בתאריך ה- 22.10.1943.

בעבר הייתי חוגגת את יום ההולדת שלי בכיתה, עם חברים ומשפחה וכיום אני חוגגת עם משפחתי, בנותיי ונכדיי.

יש לי אחות אחת שגדולה ממני ב 7 שנים, בתור הבת הצעירה גדלתי כילדה מפונקת. יש לי 3 בנות ו- 6 נכדים.

גדלתי ברעננה, בתור ילדה קטנה בארץ אני זוכרת את מלחמת השחרור כאשר ישבנו במקלטים, אני זוכרת בהתרגשות את הכרזת המדינה, כיצד רקדנו ושמחנו כאשר הכריזו על כך.

בתור ילדה הייתי אוספת בובות ומחזיקי מפתחות, אהבתי לשחק בחוץ בחו"ל, עם כלי מטבח וצעצועים שאמא הייתה מכינה לי, היינו משחקים בקלאס, תופסת, ארץ עיר ובבית היינו משחקים במשחקי קופסא ודוקים, הייתה לי ילדות נהדרת.

למדתי ביסודי בית ספר 'מגד', אהבתי מאוד את בית הספר ואת המורה חנייה. לאחר מכן עברתי לבית ספר 'הכפר הירוק' ולמדתי בתיכון הרצליה. הייתי בתנועת נוער והייתי ספורטאית טובה.

בגיל 17 התחתנתי ולכן לא התגייסתי לצבא לאחר מכן עבדתי במשך 25 שנה בתעשייה צבאית וזה גם היה מקום עבודתי הראשון.

משפחתי היא משפחה מאוד מלוכדת, אנו נפגשים בארוחות חגיגיות, בטיולים ובחגים.

האירועים המיוחדים ביותר בחיי היו לידת הבנות והנכדים שלי וחתונות הבנות והנכדים שלי. האירוע הקשה ביותר שהיה לי היה פטירתו של בעלי לפני 30 שנה.

בין תחביביי אני אוהבת לרקוד, לאסוף דברים, לראות סרטים והצגות וללכת עם חברים לקטוף נרקיסים.

כיום אני גמלאית. ב 10 שנים הראשונות שלי כגמלאית עבדתי בבית ספר למחשבים, כיום, משתדלת לנצל כל רגע וליהנות, אני מנגנת בחליל ושרה בשתי חבורות זמר, אני לומדת יידיש, מתעמלת ומנהלת חוג לחולי פרקינסון בהתנדבות.