מאגר סיפורי מורשת

בילדותי הייתי בגן ילדים במחסיה. זכור לי שהיו פדיונים שהרגו תושבים שהגיעו ארצה. מהפחד נטשו את הישוב והתיישבו במקום אחר.

כשאבי התחתן עם אמי, הוא נסע לעדן עקב קשיי הפרנסה. כשנולדתי אבי לא נכח ואת הברית עשו לי הדודים. עליתי לארץ בגיל חמש עם אמי והדודים. בארץ פגשנו את אבי, אבל אמי לא רצתה לחזור אליו – והם התגרשו.

כבר בעלייה היו לי בעיות בריאותיות ואושפזתי בבית חולים. יום למחרת אמי באה לבקר בבית החולים ולא מצאה אותי. האחיות טענו שהיא לקחה אותי הביתה (וזה היה שקר). אחותה של אמי, שהייתה תושבת ותיקה בארץ אמרה לאמי שהיא שמעה שתינוקות נחטפו, ונרתמה לחפש אותי. החיפושים ארכו חודש אך לשווא. לבסוף כל המשפחה החליטה להפגין בבית ליד. לאחר איומים האחות גילתה שהועברתי לבית החולים "דג'ני" ביפו. בבית החולים התברר לאמי שאכן הייתי שם והאחיות חשבו למסור אותי לאימוץ מכיוון שלא מצאו את הוריי. בנוסף הן חשבו שאמי ידעה שאני כאן. אחת האחיות המליצה להשאיר אותי בבית החולים מפני שעדיין הייתי זקוק לטיפול.

ביום ראשון אמי חזרה לביקור, אך לא מצאה אותי. האחיות טענו שהן שלחו אותי חזרה לבית ליד. כשחזרה לבית ליד היא פגשה את אחיה, שאמר לה שאני אכן כאן. הוא רצה למתוח אותה והחביא אותי מתחת למיטה. אמי דאגה בהתחלה ואז הגחתי מתחת למיטה והיא צחקה משמחה.

למדתי בבית הספר "רמבם" בבית דגן, סיימתי 8 שנות לימוד ולאחר מכן למדתי בבתי ספר פרטיים.

אמי ואבי התחתנו (לא אחד עם השני) ולכן יש לי אחים משני הכיוונים. גדלתי בין שתי משפחות. לרוב גרתי אצל אבי. לבסוף החלטתי להיות עצמאי וכילכתי את עצמי.

בנעורי בגיל 15 עבדתי במפעל לייצור תנורים "גרסטל" ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב. עבדתי במשך שנתיים. לאחר מכן גויסתי לצבא ועשיתי טירונות. מכיוון שהייתי לקוי בשמיעה קיבלתי פטור. לאחר מכן עבדתי כשנה בחברת החשמל. בגלל המיתון פוטרתי. לאחר מכן הוצע לי לעבוד בדואר הנדסה (גוף ששייך למשרד התקשורת). עבדתי שם כ-35 שנה, משנת 1966 עד 1998 עבדתי בבזק כטכנאי טלפון. במסגרת העבודה עשיתי עבודות צבאיות במלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים בקו ברלב, מרחב שלמה שארם אשיך.

בגלל ההפרטה שלחו את כל העובדים הוותיקים הביתה. מגיל 55 אני גמלאי.

את אשתי שתחיה הכרתי בשנת 1970. נוצר בינינו קליק ממבט ראשון. התאהבנו וכעבור חצי שנה התחתנו וברוך ה' נולדו לנו 6 ילדים: 2 בנים ו-4 בנות. כולם נשואים ויש לנו 11 נכדים. הבכורה סיימה צבא והשנייה חצי שנה בצבא בחיל הים.

תחנות בחייו של זכריה – Tour Builder

הזוית האישית

ליאור: היה מאוד כיף לעבוד עם זכריה. הוא מאוד התעניין בתוכנות במחשב, שהראיתי לו וסיפור החיים שלו היה מרתק.