מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מחיים גשמיים לחיים רוחניים

דוד, בעלה של ברכה ונכדתם - תמר אטון
ברכה בביתה שבשכונת בית- וגן
"אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה"

ילדות בשיקגו

נולדתי בשנת 1933 בעיר שיקגו שבמדינת אילינוי, ארצות-הברית. העיר נמצאת על גדות ימת מישיגן. גדלתי בשיקגו, כאשר ההתבוללות באמריקה הרסה כל חלקת יהדות רוחנית. אחוז ההתבוללות היה רב מאוד. קרן האור היחידה של תורה בקהילה של שיקגו הייתה תנועת בני-עקיבא לנוער. שם נפגשו שומרי תורה ומצוות מכל הרמות, כאשר פניהם נשואות אל עבר ארץ-ישראל, אבל חייהם בגלות אמריקה. משפחתי התמודדה, כמו רבים וטובים בני- זמנה, עם השפעות הסביבה הקשות. אמריקה החילונית, על אורח-החיים החומרי והמתירני שלה, לעומת מסורת הדורות שבאה מעבר לים והשורשים המכובדים שבאו מאירופה היוו קונפליקט מתמיד בין קודש לחול, בין ישראל לעמים.

בתנועת-הנוער "בני-עקיבא"

למדתי בבית-ספר יסודי ציבורי-ממשלתי "פובליק-סקול"(לא יהודי) ואחרי הצהרים השלמתי את השכלתי היהודית ב"היברו-סקול"- מסגרת לימודית תורנית פרטית. גם התיכון היה ציבורי-ממשלתי ואת החור שנוצר בפעילות יהודית בשעות הפנאי, מילאה תנועת-הנוער היהודית היחידה באזור תנועת בני-עקיבא. תנועת הנוער הייתה פעילה מאוד בקרב הנוער היהודי בשיקגו. קיימו שם פעילות ענפה כל שבת – שיחות, שירה בציבור וריקודים למטה בקומת המרתף. היה גם מחנה קבוע "קאמפ", שהיה מתקיים באינדיאנה, מרחק של שעתיים נסיעה משיקגו. ישנו באוהלים ובמבנים עם רצפת עץ. המחנה נמשך כשבועיים והיה מלא בפעילויות של תרבות ושירה. האווירה במסגרת הפעילויות הייתה רוויית תעמולה אודות העניינים שהיו חוד החנית של הפעילות האידיאולוגית של "הפועל- המזרחי" – השפה העברית וארץ-ישראל, על התהפוכות המדיניות והפוליטיות שהתרחשו בה באותה התקופה. הדיבורים נסובו פעמים רבות אודות עליה לארץ-ישראל. היה לנו קשר עם "בני-עקיבא" בניו-יורק, וכל שליח שהגיע מארץ- ישראל היה נשאל אודותיה. מאמרים בעיתונים אודות ארץ- ישראל עברו מיד ליד ונקראו בשקיקה. בבני-עקיבא הכרתי את בעלי (שהיה אח של חברתי הטובה – חוי). התחתנו בשנת 1952. נולדו לנו שני ילדים. ואז החלטנו שאנחנו רוצים לעלות לארץ-ישראל.

העליה לארץ-ישראל

עלינו לארץ בשנת 1957, באוניה שקראו לה "ציון". חברים רבים שלנו עלו ארצה באותם ימים וכמעט לכל אחד מהם היו קשיי קליטה ובעיות. העליה שלנו הייתה קלה. אני מאמינה שהעליה שלנו עברה בקלות בזכות ברכתו של הרבי מלובביץ זצ"ל. ההפלגה באוניה הייתה ארוכה – כשבועיים. החלטנו שאנו מפליגים באנייה משיקולים של תקציב (בטיסה, היינו צריכים לחסוך עוד שנתיים), מה גם שהמדינה סבסדה את מחיר ההפלגה, כי האנייה  הייתה ישראלית. החוויה של ההגעה באנייה הייתה חוויה מיוחדת.

הפלגה ארוכה, התקדמות איטית והמלחים של האוניה מדברים עברית. הרגשנו כאילו כבר דרכנו על אדמת ארץ-ישראל. שבועיים של הפלגה שבה היינו בציפייה ובהמתנה דרוכה לראות את ארץ-ישראל. הגענו ביום רביעי בלילה לנמל חיפה. מחיפה לקחו אותנו באוטובוס שהסיע סטודנטים לירושלים. אמנם לא היינו סטודנטים, אבל חבר שחיכה לנו בנמל חיפה, שכנע את הנהג שייקח גם אותנו. חלק גדול מההתרגשות ניתן לזקוף לזכותם של "שליחי בני-עקיבא" בשיקגו. השיחה בסניף בשיקגו סביב ארץ-ישראל הייתה תמיד מרוממת ועוררה בנו את הציפייה לחוויה שיש בה קדושה והתעלות. אנחנו היינו חלק מאותה תנועה ניסית של עליה לארץ דווקא מארצות-הברית, מתוך רווחה ומתוך רצון ליישב את ארץ-ישראל. שרנו אז "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה" וכך גם חשנו. זה היה הבסיס לעלייתנו.

תמונה 1

בירושלים 

כשהגענו לירושלים, ישר נסענו לשכונת "בית-וגן", שם היו לנו חברים שהתיישבו כבר בשכונה זאת לפנינו. בית וגן אז הייתה שביל עפר שעיזים רעו סביבו. באותן שנים ראשונות, החוויה של הטבע הקרוב כל- כך הייתה זרה ומופלאה לנו, בני שיקגו העירוניים. החיים עם הטבע ובתוך הטבע היו קסומים. ירושלים הייתה מוקפת ביערות ובנחלים ובעלי היה עושה הרבה טיולים עם הילדים לאורכה ולרוחבה של הארץ. נולדו לנו בארץ עוד חמישה ילדים. כל שנה אנו מציינים במשפחה את כ"ו בתמוז כמו שאנשים מציינים ימי הולדת. יום העליה שלנו לארץ- ישראל זה יום שנולדנו בו מחדש ממש. כל המשפחה מתאספת ביום זה לחגוג, שבעת הילדים שלנו, הנכדים והנינים- השנה זה- 60 שנה להולדתנו מחדש בארץ. אנו חווים את היום הזה כיום חג, ואף על- פי שמדובר בשלושת השבועות, אנו שמחים ביום זה ושומעים בו מוזיקה. כל שנה אנו מתרגשים מחדש מהזכות הנפלאה הזו שניתנה לנו לעלות לארץ וליישב אותה.

תמונה 2

הזוית האישית

יצחק פנחסוב מתעד את סיפורה של ברכה פוקס.

מילון

"פובליק- סקול"
בית- ספר ממלכתי, המכונה "בית ספר ציבורי" בחלק מהמדינות. בית ספר ללא תשלום, ממומן ומופעל על ידי הממשלה.

"היברו- סקול"
בית- ספר שלומדים בו הילדים היהודיים אחרי שעות הלימוד בבית- הספר הציבורי. לומדים עברית, יהדות, תורה ופעילויות מגוונות הקשורות לעם היהודי, לחגיו ולמועדיו.

ציטוטים

”יישוב הארץ וההגשמה בה- ערך עליון“

הקשר הרב דורי