מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מחורבן לתקומה

אליעזר בתוכנית הקשר הרב דורי
אליעזר עם אמו ואחיו, שנספו באושוויץ
לחימה במחתרת הצרפתית, בתקופת השואה ושותפות בבניית הארץ

אליעזר לב ציון, נולד בשנת 1927, בברלין בגרמניה, בשם אוסקר-אליעזר לוינזון. אביו, נתן, היה עיתונאי סוציאליסט, ואמו פרנציסקה הייתה רופאה וניהלה בית יתומים יהודי. חודש לאחר עליית הנאצים לשלטון נאסר אביו ונעלם. האם, בחודש השמיני להריונה, ברחה עם אליעזר לצרפת והשניים הגיעו לליון, שם נולד כעבור חודש אחיו של אליעזר, מרסל-גדעון. האם יצאה לעבוד במכבסה, ואליעזר נותר בבית עם מרסל, התינוק וגידל אותו.

משנת 1936, ניהלה האם מחלקה סוציאלית בארגון פליטים הקשור לג'וינט, ואליעזר למד בבית ספר. בחורף 1940-1939, נלקחו אליעזר, אמו ואחיו למחנה מעצר בארדש, שם נספו רבים בשל התנאים. לאחר ארבעה חודשים, שוחרר אליעזר ובקיץ, הצטרף להכשרה חקלאית דתית של תנועת הצופים היהודיים ונהיה ציוני וחקלאי.

בנובמבר 1942, כבשו הגרמנים את דרום צרפת. אליעזר נתפס כשהוא נושא תעודה מזויפת ונאסר, אך שוחרר לאחר שלושה חודשים. הוא הצטרף למחתרת היהודית, והכומר אלכסנדר גלסברג, מנהל ארגון סיוע לפליטים ולימים חסיד אומות העולם, שלח אותו להציל ילדים ממחנה מעצר צרפתי. אליעזר היה מגיע באופניו למחנה, מסייע לאב גלסברג להעביר ילדים מעבר לגדר התיל ומסיע אותם על אופניו למסתור. כך סייע בהצלת 36 ילדים.

שלוש שנים וחצי נדד אליעזר, כשהוא נושא תרמיל גב ותעודת זהות מזויפת ונהג להחליף מקומות לינה. הוא נסע לעיר ליד מונטובן, נרשם בעירייה כצרפתי אלזסי והחל לעבוד כנגר. האס-אס דרש שישמש לו מתורגמן, ובעבודתו האזין אליעזר לאנשי אס-אס, ואת המידע העביר למחתרת הצרפתית.

בפברואר 1944, נפגש אליעזר עם אמו ואחיו באזור גרנובל, אך אנשי גסטפו הגיעו למקום המפגש ועצרו את האם ואת האח. אליעזר הצליח להימלט, אך אמו ואחיו גורשו מצרפת לאושוויץ ונספו שם. אליעזר השתתף במערכה של צבא בעלות הברית לשחרור גרנובל. בתום המלחמה, שב לליון וחיפש לשווא אחר קרובים. הוא נסע לפריז, עבר קורס מדריכים מטעם הג'וינט ויצא לאתר יתומים פליטי שואה ולהכשירם לעלייה.

ב- 1946, עלה אליעזר ארצה באנייה "שמפוליון". במלחמת העצמאות לחם בגזרת פרוזדור ירושלים ולאחר מכן היה ממקימי קיבוץ "נווה אילן". בהמשך עבר אליעזר למושב טל שחר והקים משק חקלאי. משם עבר לבאר שבע והיה מדריך חקלאי האחראי על אקלום צמחים, נטיעות וייעור, רכז משתלות וייעור בקק"ל ומנהל מרכזי קליטה באזור הדרום. אליעזר הוא מתנדב חברתי הפועל בין היתר בחברה להגנת הטבע, למען פגועי נפש ולמען אנשים מוגבלים. הוא הקים ארגון מתנדבים המסייעים לעולים – "שומר אחי אנוכי."

בשנת 1992, הוציא לאור את ספרו "חורבן ותקומה" – המספר על קורות משפחתו בתקופת השואה ועל פעילותו במהלך מלחמת השחרור ומעורבותו בקליטת עלייה בנגב. את ספרו הקדיש לזכרם של אמו ואחיו, כל קרובי המשפחה, החברים במחתרת והשותפים ללחימה, אשר קיפחו את חייהם בשנות האימה ולכבודם של שותפיו לחלום המולדת, בוני המולדת ומגיניה.

בשנת 2012, היה אליעזר אחד מששת מדליקי המשואות בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביד ושם. זהו  הסרטון שהוכן לקראת אירוע זה ובו הוא סיפר בקצרה את סיפור פעילותו שלו ושל אמו במחתרת הצרפתית שלחמה בנאצים.

תמונה 1

אליעזר מתגורר ב"בית מוזס" בירושלים ולו שלושה ילדים, שבעה נכדים ונינים.

 

הזוית האישית

התרגשתי ושמחתי מההזדמנות לספר את סיפורי ואת סיפורו של הדור שלי, שראה את החורבן וזכה גם לראות את התקומה ולקחת בה חלק.

מילון

המחתרת הצרפתית
תנועת ההתנגדות הצרפתית (בצרפתית: La Résistance intérieure français) או בפשטות הרזיסטאנס היא שם כולל לתנועות ההתנגדות בזמן מלחמת העולם השנייה, שנלחמו בכיבוש הגרמני בצרפת ובמשטר וישי הפרו-נאצי לאחר כניעת ממשלת צרפת וצבאה ב-1940. תנועות ההתנגדות כללו קבוצות קטנות של נשים וגברים חמושים, של מוציאים לאור של עיתונות מחתרתית ואף של קולנוענים. תנועות ההתנגדות פעלו יחד עם הכוחות החשאיים של בעלות הברית, במיוחד במסירת מודיעין על החומה האטלנטית, בשיתוף פעולה בפעולות חבלה ובפעולות אחרות שתרמו להצלחת מבצע אוברלורד (הפלישה לנורמנדי). הקבוצות מנו כ-35 אלף אנשים. צרפת שוחררה מהגרמנים גם בעזרת המחתרות הצרפתיות שמילאו תפקיד חשוב בקרב. הם היו מיומנים בירי ובשימוש בנשק יותר מן החיילים האמריקאים והבריטים באותה התקופה[דרוש מקור]. נוסף על כך, הם היו תוספת כוח לצבא בעלות הברית במערב אירופה באותה התקופה. חוץ מזה הם ידעו רבות על הגרמנים, שיטותיהם והם הכירו את השטח בצורה טובה יותר משאר החיילים. נשים רבות היו במחתרות ופעלו במגוון תפקידים בהם: העברת מידע, לחימה והברחת ילדים יהודים. (מתוך ויקיפדיה)

ציטוטים

”"אתם, בני הנוער, זכיתם להיוולד בדור הגאולה. זכרו תמיד שמדינה ומולדת אינם מובנים מאליהם." “

הקשר הרב דורי