מחבואים- לא משחק ילדים…
אחות לשאול, מרים ומרדכי. הנאצים כבשו את הולנד במאי 1940. משטר הכיבוש בהולנד פעל בשיטות קיצוניות ואנשי המנהל ההולנדים שנותרו במשרותיהם פעלו עפ"י הצווים של הנאצים. כילדה, לאה זוכרת במיוחד את העובדה שהוציאו אותה מהגן בו למדה ואת הטלאי הצהוב אותו אולצה לענוד. השילוחים מהולנד למחנות ההשמדה באושוויץ וסוביבור החלו במחצית 1942 דרך מחנה המעבר וסטרבורק. מיקומה הג"ג של הולנד לא איפשר בריחה לארץ ניטרלית או בלתי כבושה לפיכך יהודים רבים חיפשו מקומות מסתור.
בסרטון המצ"ב קטעים אותנטיים שצולמו בתקופת מלחמת העולם השנייה בפריסלנד אשר בצפון הולנד. בני הזוג קלוסטרמן שאימצו את לאה זמין תחת זהות בדויה הקפידו על המשך שמירת השגרה בתוך תקופת המלחמה.
קטעים מהשגרה הנ"ל תועדו ע"י אבי המשפחה באמצעות מסרטת 8 מ"מ . לאחרונה, למעלה משבעים שנים אחרי שצולמו, אותרו ע"י בני המשפחה בעליית הגג אותם סרטונים ישנים ונדירים. הבנות של בני הזוג חסידי אומות העולם, התגברו על קשיים טכניים וערכו סרטון ובו מס' סרטונים באורך כולל של כ 12 דקות ושלחו אותו אלינו.
בסרטונים רואים את בית המשפחה, את הכפר ואת המקומות בהם טיילו. מרגש ביותר היה לראות בסרטון תיעוד "חי" של חמותי לאה שמצד אחד הייתה ילדה יהודייה שנאלצה לחיות בזהות בדויה ומצד שני לראותה כילדה מאושרת, שיערה קלוע בשתי צמות בלונדיניות והיא כאחת מבני המשפחה משתובבת.
יצויין כי הסרטונים עוררו התרגשות גדולה אצל לאה ואף הזכירו לה זיכרונות ישנים.
קישור לסיפורו של יעקב זמין – "סיפורו של ילד ועלייתו ארצה"
קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – חסידי אומות עולם
מורה מובילת תכנית בביה"ס בית אור, אפרת זמין
מילון
חסידי אומות עולםבהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-25,000 אנשים . הרעיון בבסיסו של הביטוי הוא כי האדם שלו ניתן התואר זכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי.
מפעל ההכרה ב"חסידי אומות העולם"
יד ושם הוקם על מנת להנציח את זכרם של ששת מיליון הקרבנות היהודים בשואה. אחת מחובותיו העיקריות של יד ושם הוא להביע את תודתו של העם היהודי ומדינת ישראל לאותם לא-יהודים ששמו נפשם בכפם על מנת להציל יהודים בשואה. המשימה הוטלה על יד ושם ב"חוק זכרון השואה והגבורה יד ושם" (1953), ובשנת 1963, ייסדה רשות הזיכרון מפעל בינלאומי להענקת אות חסיד/ת אומות העולם למעטים שעמדו לציוד של העם היהודי תקופה האפלה ביותר בתולדותיו. לשם כך הקים יד ושם ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שבוחנת כל מקרה לגופו ואחראית על הענקת האות. חסידי אומות העולם מקבלים מדליה ותעודת הוקרה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים.
ציטוטים
”בעבודתי אני נותנת כבוד לחסידי אמות העולם, שבחירוף נפשם הצילו גם את משפחתי.“