מאגר סיפורי מורשת

בתימן יש לעתים בצורות ולכן היה להם עוד בית במקום אחר והיו נודדים ממקום למקום כדי להתפרנס. בתימן בזמן ההוא לא היו ערים גדולות עם מכולת וחנויות. כל אדם דאג לעצמו עם בעלי החיים שלו ושדותיו. כשהיה אבי צעיר הגיעה למשפחה מזל כדי לעזור במשק הבית. הוריו של אבי הכריחו אותו להינשא למזל ונולד להם אחי הבכור יצחק ז"ל. אבי לא אהב את מזל והוריו נעתרו לו והוא התגרש ממנה. אז פגש את נעמה. את נעמה אהב בכל לבו ונולדו להם שלושה ילדים רינה, נעמי ועזרא. בלידה הרביעית היא נפטרה יחד עם התינוק שנולד. אמי נאדרה הייתה אשתו השלישית שגם אותה הוא אהב ולה נולדו רק שני ילדים עזריה ואני.

הורי עלו בגלל פרעות שנערכו בתימן. הפרעות החלו כאשר האמם שהגן עליהם נרצח. באותה תקופה הגיעו שליחים לערי השדה בתימן זה היה סמוך מאוד לקום המדינה. הורי עזבו את הכל אפילו לא מכרו את בתיהם ושדותיהם, היה להם רכוש רב. התימנים הבטיחו להם שכאשר יחזרו יקבלו את כל רכושם בחזרה. מהכפר שלהם הלכו ברגל או רכבו על חמורים וגמלים עד לעיר חשיד. הדרך הייתה נוראית ולא פעם היו נתונים בסכנות. סבתי נפטרה בדרך. כשהגיעו לחשיד התברר כי יצטרכו לחכות עוד זמן עד שיגיע מטוס לקחתם. לפני שעלו אמרו להם שאת תכשיטיהם עליהם להשאיר בתימן. הורי היו נאיביים מאוד ונתנו את התכשיטים שהיו יקרים להם גם מבחינה רגשית, עברו מדור לדור. אמי עבדה מאוד קשה כל השנים במשק בית בחיפה.

בישראל הגיעו לעין שמר בשנת 1949 ומשם לכפר סבא. אך כל יתר המשפחה עברה למושב אליקים שברמות מנשה. חלק מהמשפחה הדוד הגיעו לצמח בתחנה הראשונה בישראל. זה היה בשנות החמישים וירד שלג כבד בכל ארץ. בן דודי יחד עם עוד שני חברים הלכו לקחת אוכל בחדר האוכל ומהשלג הגג קרס והוא נהרג, היה רק בן 17. אשתו של הדוד ילדה באותה תקופה. בערב הניקה את ילדתה והשאירה אותה בבית התינוקות. למחרת לא מצאה אותה יותר. ספרו לה שהיא נפטרה. אנחנו חושבים שהיא אחת מאותם ילדי תימן שנמסרו לאימוץ בתקופה הזו.

אבי היה רב ושוחט, הוא רצה להצטרף אל משפחתו באליקים. עברנו לשם אחרי שנבנה בית עבורנו. בתחילה הייתי תלמידה טובה, אבל הורי לא עודדו אותי להתמיד בלמידה. הם נזקקו לי לעבודה בבית. בתחילה היה לנו משק עם מספר כבשים ואחר כך עם 16 פרות. כילדים עבדנו מאוד קשה. קצרנו את המספוא לבעלי החיים והייתי הולכת עם העדר לרעות.

כשהגעתי לגיל 16 יצאתי מן הבית. הורי לא הסכימו שאלמד בתיכון ושאלך לצבא. עבדתי ביוקנעם במשתלה של כחולי. אחר כך עבדתי בקיבוץ גלעד בקטיף של תפוחים, משמשים אגסים. ואז קבלתי עבודה בבית האריזה בחדרה. אבל גם זאת הייתה עבודה זמנית. בשנת 1970, בגיל 17 התחלתי לעבוד בקיבוץ עין השופט. עבדתי שם במפעל של גופי תאורה עבודה הקבועה שלי שממנה התקדמתי, תחילה עבדתי בהלחמה והתקדמתי ועבדתי באלקטרוניקה.

אני ואישי היינו מאותו מושב, מושב אליקים. לאחר שנתיים של חברות, בשנת 1970 התחתנו. בעלי היה ימאי. אבל למרות המרחק והנסיעות הדחופות תמיד אהבתי אותו. נולדו לנו שלושה ילדים. ורד הבכורה שהיא עובדת סוציאלית ביוקנעם. גל שנשוי בארה"ב והתחתן עם אמריקאית למד הנדסת חשמל. ובן הזקונים בן 29 לומד הנדסת חשמל.

יש לנו גם חמישה נכדים, שלושה בישראל ושנים בארה"ב.

כיום אני מתנדבת בביטוח לאומי אני מבקרת פעם בשבוע שתי ישישות מהמושב. נרשמנו לקנטרי קלאב ביוקנעם. ואני שייכת ללהקת פולקלור וריקודים תימניים של המועצה האזורית "מגידו".

עבדנו קשה אבל היום אנחנו נהנים מפרי עמלנו וממשפחתנו. הזמר בועז מעודה הוא בן משפחתנו. הסבים היו אחים.

לפני שנתיים בשנת 2013 יצאנו אני ואישי לפנסיה ואנחנו נהנים מכל רגע …

מושב אליקים: "אֶלְיָקִים הוא מושב עובדים באזור הצפון ברמות מנשה ממערב ליקנעם, השייך למועצה אזורית מגידו. שמו של היישוב הוא כשמו הראשון של המלך יהויקים מלך יהודה.

היישוב הוקם בשנת 1949 כמושב עובדים על ידי עולים מתימן, על אדמות הכפר הערבי אום א-זינאת שתושביו נמלטו ממנו במלחמת העצמאות. המושב נמצא בסמוך למחלף אליקים על כביש 70 ובסמוך לבא"פ אליקים. בשנת 1970 הפך המושב ליישוב קהילתי, ובשנת 2008 שב להגדרתו כמושב.

תשע"ה