מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל חסיד לבית איריץ.

נולדתי בירושלים בשנת 1959, להורים שעלו מיוגוסלביה, שם עברו את השואה. אני דור שני לניצולי שואה.

נולדתי בבית חולים "ביקור חולים" בחודש השביעי במשקל של 1,200 ק"ג. גדלתי ברחוב אפרתה בשכונת תלפיות בירושלים.

בית ספר יסודי

בית ספר היסודי שבו למדתי נקרא גאולים ב' שלימים התחלף שמו ל"זלמן ארן" על שם שר החינוך דאז. שנות הלימוד בבית הספר היסודי משנת 1965-1973.

המורה שלי בכיתה א' עד ג'- מיה אברהמי. מורתי מיה הייתה עבורי כמו אימא שנייה היא לימדה אותנו קרוא וכתוב, חשבון ועברית אבל החשוב ביותר להיות ילדים מנומסים היא נהגה לעשות ביקורי בית אחרי שעות העבודה, לבדוק את הסביבה שהילד או הילדה גרו בה להכיר את בני המשפחה והחשוב ביותר אם היה צורך בעזרה למשפחה, היא הייתה תמיד עוזרת כפי יכולתה או נעזרת בבית הספר. חשוב לציין שאני בקשר איתה עד היום ופונה אליה "כמורתי מיה היקרה". מנהלת בית הספר שמה – צילה איש שלום.

מקצועות הלימוד בבית הספר היו עברית, חשבון, תורה, מלאכה והתעלמות. במקצוע החשבון למדנו בשיטת "הרשקו" עם בדידים. מיותר לציין שלא היו מחשבים כלשהם בנמצא ואת החישובים עשינו עם עיפרון ונייר בלבד. הכיתה היו כ-35 תלמידים ולא היו מורים מקצועיים, מלבד התעמלות. המורה שהייתה גם המחנכת לימדה את כול המקצועות. התלמידים באו מכל שכבות האוכלוסייה דאז, ילדי הארץ עם עולים חדשים ועולים ותיקים מכל העדות.

בהפסקות בבית הספר הבנות שיחקו ב"קלאס", קפיצה בחבל, חמש אבנים, מחבואים ותופסת. הבנים שיחקו בכדורגל. משך שעות הלימוד בבית הספר: 08:00 עד 12:00 בלבד!

חוגים אחרי שעות הלימוד: למדתי בחוג בלט חמש שנים, באקדמיה למוסיקה בשכונת רחביה בירושלים, ליד בית ראש הממשלה היום.

בית ספר תיכון

התחלתי את בית הספר התיכון בכיתה ט', בבית הספר בגימנסיה ובהמשך עברתי לבית ספר "דנמרק" שבו למדתי עד כיתה י"ב, במסלול לימודים שנקרא: מחנכות מטפלות עם תעודת בגרות. כמה חודשים לאחר הלימודים נישאתי לדוד לבית חסיד ואני נשואה כ-40 שנה ואימא לארבעה ילדים וסבתא לתשע נכדים ונכדות.

 מלחמת ששת הימים

בשנת 1967 בזמן שהייתי בכיתה ג', פרצה לפתע מלחמת ששת הימים עם הרבה רעש כדורים, גזים וטנקים, כיוון שגרנו בשכונה שגובלת בגבול עם האויב הירדני. בזמן שפרצה המלחמה ההורים שלי הגיעו לאסוף אותי מבית הספר והתפננו לשכונת רחביה שנמצאת במרכז ירושלים, אצל חברינו ונשארנו אצלם במשך שישה ימים עד סוף המלחמה.

הזוית האישית

אורין: אנחנו מאוד נהנינו מהטיול ויום העיון בבית התפוצות. אני למדתי מסבתא על התקופה כשהייתה קטנה, בבית הספר היסודי ובהתיכון.

סבתא יעל חסיד: הכרנו אחת את השנייה טוב יותר ולמדתי מאורין איך להשתמש טוב יותר במחשב.