מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מוכר הבלונים

בן ציון במתפגש הפתיחה
פעילות משותפת
סיפורו של בן ציון מוכר הבלונים מתורכיה לארץ ישראל

בתורכיה
נולדתי בתורכיה בשנת1930 . אבי היה זגג, יוצר ומייצר חפצים מפח.כילד אני זוכר שחיינו בפחד. התורכים היו זורקים אבנים על היהודים, היו אורבים ליהודים שהולכים בדרך וזורקים עליהם אבנים. בהיותי בתורכיה הייתי חייל פרש בחיל התורכי. לאחר מכן עבדתי דוהר בבית חרושת לבדים.
 
בארץ ישראל
בשנת 1961 בהיותי בן 31 , טסנו מאיסטנבול לארץ ישראל.בארץ ישראל הגענו לארץ ישראל ביום העצמאות. באותו היום קיבלנו צריף, מיטה, שולחן, וכיסאות. לאחר שנה קיבלנו בית חדש בקריית מלאכי. שם עבדנו בחקלאות ואחרי שנה עברנו ל"ראשון לציון" הישוב בו אנחנו גרים עד היום.
 
ראשון לציון של פעם 
כשהגענו לראשון לציון אני זוכר שהכל היה חולות ורק בתים בודדים, היה מחסור במקומות עבודה וכשהייתה עבודה זה היה בשכר נמוך.כעבור שנים ראשון לציון התפתחה עיבדו אדמות, שתלו עצים, פתחו חנויות ובנו בתים. ברחוב רוטשילד פינת בן – גוריון הקימו את היקב ואת גן העיר הגדול בראשל"צ שם בן השאר מכרתי את הבלונים שלי. בכל עבודה שעבדתי המשכתי למכור בלונים בכל מיני מקומות בארץ בשפת הים בחוף ראשון לציון, בתל אביב, באשקלון, בבאר שבע ומזה התפרנסתי.

מילון

פרש בחיל התורכי
חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות. חיילים אלו מכונים פרשים.

ציטוטים

”כי האדם עץ השדה“

הקשר הרב דורי