מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מוטימה בוחרת בחיים

מרים יוסף חי
מרים יוסף חי
סבתא מרים, או בכינויה הקוצ'יני "מוטימה"

קורות חייה של סבתא מרים

הסיפור של סבתא מרים נושא איתו עננה של עצב. היא עברה הרבה קשיים בחייה. אך אדם שמכיר את סבתא, ואת הצחוק, השמחה, התפילה, הברכות  והאהבה שהיא מרעיפה סביב, מקבל עננה של משמעות. להמשיך לחיות למרות הכל.

סבתא מרים, או בכינויה הקוצ'יני "מוטימה" (סבתא במלאיאלאם – השפה המדוברת בקוצ'ין), נולדה בערך בשנת 1930 בעיר צ'אנגולם שבקוצ'ין-הודו.  ככל בנות הסביבה סבתא למדה בבי"ס עד גיל 10 ואח"כ עברה ללמוד בחידר עם 'מורי'. החידר היה בבית של ה'מורי' ולמדו בו קבוצה ילדים, בנים ובנות, לימודי קודש. סבתא מתארת ילדות פשוטה בצ'אנגולם המטובלת בהמון הווי יהודי ביומיום ובחגים.

בסביבות גיל 20 סבתא התחתנה עם סבא נחמיה. עוד בקוצ'ין נולדו להם שלושה ילדים. למרבה הצער הראשון מבניהם מת בלידה.

העליה לישראל

לאחר ציפייה ממושכת, בשנת 1954 סבא וסבתא עלו לארץ ישראל. זיקתה של סבתא לארץ ישראל מורגשת עד היום אצל סבתא: "חיכינו 2000 שנה…". מכיוון שהם עלו בשלב מתקדם יותר של המדינה, הם לא יושבו במעברות, אלא נלקחו ישר לישוב עלמה בצפון הארץ. במושב עלמה סבתא עבדה בחקלאות בגידול מלפפונים ועגבניות  וסבא עבר בעבודות שסיפקו לעולים מהסוכנות.

יום אחד הבת של סבתא נהרגה בתאונה. סבתא כמובן לא שוכחת אותה עד היום: "איזו ילדה היא היתה…". בשלב מסויים, קבוצת העולים שהיגיעה מקוצ'ין למושב עלמה לא הסתדרה עם העבודה ועם מזג האוויר הקר בעלמה. הם שמעו שקבוצת עולים אחרת מקוצ'ין התיישבה ביהוד. בשנת 1967 החליטו לעבור למושב בגבעת כח, שם בדיוק החלו לבנות בתים.

במושב גבעת כח סבתא המשיכה לעבוד בחקלאות עד לשלב מסויים בו הם רכשו כבשים והיא היתה רועת צאן. במקביל סבא עבד בפרדס של המושב. לסבתא נותר בן אחד, יוסף חי (יוסי ז"ל) אותו היא גידלה במסירות יחד עם בעלה. כאשר יוסי ז"ל התגייס, הכבשים התחילו להכביד על התנהלות המשפחה והם החליטו למכור אותם ולעבוד במפעלים. סבתא עבדה ב'אריזות ישראליות' וסבא עבד במפעל בדים. כך עד שיצאו לפנסיה.

כאשר הבן יוסי ז"ל התחתן הוא בחר להקים את ביתו סמוך להוריו, במושב גבעת כח.  ב"ה ליוסי נולדו 3 בנים ובת. הילדים – הנכדים גדלו עם ההורים כאשר הסבתא היא חלק אינטגרלי יומיומי בביתם

בשנת 1992 נפטר סבא נחמיה לאחר שנפל ממדרגותבשנת תשס"ד נפטר גם הבן יוסי ז"ל. סבתא נשארה ללא ילדים, אך ב"ה זכתה ל 4 נכדים ו-5 נינים, כן ירבו. כיום היא מתגוררת עם צאצאיה במושב גבעת כח.

סבתא למודת הסבל מקפידה להיות בחברת אנשים, מסודרת ונקיה באורח חייה, שמחה בצאצאים, מברכת ומתפללת, מחייכת וצוחקת, נאחזת בחיים.

העשרה

מלאיאלאם: "מלאיאלאם (??????) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו. מלאיאלאם מדוברת על ידי יותר מ-35 מיליון דוברים, רובם בהודו (בעיקר במדינת קרלה), ורבים נוספים במדינות המפרץ הפרסי".

עלמה: "עלמה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי עם תכנון לאכלוס 125 משפחות, בסמוך לכפר הערבי עלמא, שחרב במלחמת העצמאות ותושביו לא הורשו לחזור אליו לאחריה[דרוש מקור]. בתחילה התיישבו בו כ-90 משפחות עולים מלוב. בשנת 1950 הגיעה למקום קבוצה של גרים מעיירה באיטליה בשם סן ניקנדרו אשר עם הזמן עזבו את היישוב למושבים אחרים באזור. לאחר שעזבו האיטלקים הגיעו למקום משער העלייה בשנת 1955 39 משפחות עולים מקוצ'ין אשר בהודו אך גם הם עזבו את היישוב, באופן רשמי בגלל הקור ועברו לגבעת כ"ח ואביעזר." ויקיפדיה 

תשע"ו, יולי 2016

מילון

מונה
מונה פירושו זהב. ככה סבתא קוראת לנכדים ולנינים...

מלאיאלאם
מלאיאלאם (??????) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו. מלאיאלאם מדוברת על ידי יותר מ-35 מיליון דוברים, רובם בהודו (בעיקר במדינת קרלה), ורבים נוספים במדינות המפרץ הפרסי.

עלמה
עלמה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי איגוד המושבים של הסתדרות הפועל המזרחי עם תכנון לאכלוס 125 משפחות, בסמוך לכפר הערבי עלמא, שחרב במלחמת העצמאות ותושביו לא הורשו לחזור אליו לאחריה[דרוש מקור]. בתחילה התיישבו בו כ-90 משפחות עולים מלוב. בשנת 1950 הגיעה למקום קבוצה של גרים מעיירה באיטליה בשם סן ניקנדרו אשר עם הזמן עזבו את היישוב למושבים אחרים באזור. לאחר שעזבו האיטלקים הגיעו למקום משער העלייה בשנת 1955 39 משפחות עולים מקוצ'ין אשר בהודו אך גם הם עזבו את היישוב, באופן רשמי בגלל הקור ועברו לגבעת כ"ח ואביעזר

ציטוטים

”כאשר עולה קושי מסויים, סבתא מרימה עיניה לשמיים ואומרת "אני רק לבקש..“ “

הקשר הרב דורי