מאגר סיפורי מורשת

סבתא (תקווה) נולדה בשנת 1933, בעיר חילה שבעירק. היא עלתה לארץ מעירק בשנת 1951 בתאריך ה-14 למרץ כשהייתה בת 17.

 

היא התחילה במחשבות לעלות לארץ עם אחותה מפני שהיא פשוט רצתה לא עשו להם שום דבר רע. החיים בעירק היו טובים אבל סבא שלי ז"ל אמר אתם יכולים לאהוב את ישראל ולשנוא את עירק. (הם התחתנו בישראל לאחר 6 שנים).

 

בתחילת המסע כבר במטוס התחושה הייתה לא נעימה חשבו שיש להן כינים אז התחילו לבדוק אותם אחד אחד הם שנאו את זה סבתא מספרת שהן התחילו לבכות. המסע היה נפלא סבתא נהנתה כי היא הרגישה שהיא בשמיים ושבאמת טוב בארץ ישראל כשהגיעו לארץ היא לנה שבוע ב"שער העלייה" , מחנה עולים ליד חיפה. שם התנאים היו קשים ולא היה שם טובהם לנו על מיטות ברזל, מזרוני קש. כל היום עבדו, (היא עבדה במסעד רוחמה) לאחר שבוע בת הדודה שלה, שקראו לה סמרה, שגרה בירושלים, התחייבה לטפל בסבתי וכך היא עברה אליה. 

 

אחרי 3 חודשים שאר בני משפחתה הגיעו לארץ והיא עברה לגור איתם במעברת כפר סבא. בתוך האוהל היו רק מיטות ברזל. ועוד זה לא הכל הם גרו תשעה ילדים וזוג הורים באוהל אחד קטן, זה לא היה קל. היא זוכרת את החורף הקשה, בשנת 1951, בו הם גרו באוהל והיה גשם עז וקור כלבים ופתאום בלי שום הודעה מוקדמת האוהל עף והם נותרו בקור הקשה ללא קורת גג. לאחר כמה שעות באו חיילים מצבא והתקינו להם מחדש את האוהל. אני רוצה לצטט את סבתא באמרה: "אני לעולם לא אשכח את הרגע הזה הכל היה מלא שלוליות של מים".

 

במחנה העולים שער העלייה  ניציגי הממשלה הביאו אוכל שהטעם שלו אתם לא רוצים לדעת, זוועה. המאכלים העיקריים שלהם היו לחם ופסטה שמבשלים בלי כלום. סבתא מספרת שהיא לא רצתה לאכול את זה. היא צמה למשך כמה ימים בגלל זה! בת דודה סמרה שמעה זאת ובאה כל יום והביאה להם אוכל.

 

בקיץ העבירו אותם לשיכון קפלן ואז הם התחילו להרגיש טיפת הקלה. לאט לאט הם התחילו לעבוד, סבתא עבדה במסעדה בירושלים. לבסוף  הם הצליחו לקנות בית בכפר סבא (שלא כמו היום העיר הירוקה אלא כפר קטן של התיישבות). אברם היה  האח מספר 7 מתוך 9 הילידים. הוא כל הזמן אמר: "תקווה הכל בזכותך, הכל בזכותך". היא שמחה שהיא יכלה לעזור לאחיה בהשכלתם. כעבור שנה הם הלכו לבית הספר למדו, עבדו ושמחת החיים הייתה גדולה.

 

בשעות הפנאי הם דיברו כדי להעביר את הזמן, לא היה בהכרח מה לעשות. היום כבר כולם גדולים ולכולם יש נכדים ואפילו לחלק יש נינים. לצערנו הרב הבית שלהם, עומד להריסה (הבית נמצא ברחוב העבודה 11).

המסר של סבתא שהיום בת 83  לדור העתיד: "אני נהנית לראות שמתעניינים בהיסטוריה שלנו" .

 

יהדות עיראק: "יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום. ראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס, לפני כ-2600 שנה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי בבל הקדומה והיא הקהילה היהודית העתיקה ביותר הידועה בתבל".

שער העלייה: "שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם "סנט לוקס",‏‏‏ בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה‏‏".‏

 

תשע"ה