מאגר סיפורי מורשת

שמי אליה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

בצעירותי התנדבתי למגן דוד אדום. עברתי קורס בסיסי ולאחר מכן קורס מדריכים וזכיתי בתעודת מדריך. בנוסף להגשת עזרה ראשונה בחדר הטיפולים בסניף תל אביב, הדרכתי גם בבתי ספר. עברנו גם השתלמויות בנושא. יצאנו לפעילויות שונות מחוץ לסניף. הפעילויות כללו מערך עזרה ראשונה במצעדי צה"ל, עדלאידע, תחנת עזרה ראשונה בחוף הים וגם בכל פעילות תרבותית שכללה מספר רב של משתתפים, כמו מופעים בהיכל התרבות ובתאטרון הבימה,  שלפי חוק עזר עירוני חייבו הימצאות של מגישי עזרה ראשונה וכיבוי אש בכל מופע. להבדיל, גם נכחנו באירועים עצובים כמו  ימי אזכרות ממלכתיים. הפעילות במסגרת מד"א הייתה מאוד אינטנסיבית וקיבלה משנה תוקף בעיקר לפני מלחמת ששת הימים, כשבזמן ההמתנה שהייתה, במשך כשלושה שבועות, הדרכנו קורסים והיינו בפעילות מסביב לשעון. על הפעילות הזאת קיבלנו את אות ששת הימים.

בנוסף להתנדבותי זאת בגלל סוג הדם שלי שהוא או פלוס, התבקשתי להתנדב גם לארגון תורמי דם מתנדבים. במסגרת התנדבותי זאת, נקראתי פעמים רבות לתרום דם בבתי חולים שונים ואף הוצאתי מעבודתי מספר פעמים על מנת לתרום. תרמתי הרבה דם לעתים מאוד קרובות ובמשך שנים. את הפעילויות האלה ביצעתי בחפץ לב והן תרמו לי רבות מהיותן פעילויות למען הציבור ופעולות הומניות.

בשנת 1966 נפטרה ד"ר ורה ויצמן, אלמנת הנשיא הראשון, שהייתה נשיאת מגן דוד אדום. הלוויה התקיימה בבית הנשיא ברחובות וארונה הוצב במקום כדי שהציבור יוכל לעבור על פניו. בזמן הלוויה הארון לווה במשמר כבוד של חברות מד"א במדי מד"א, ואני בתוכן.

לאחר מספר שנים עם נישואיי והעתקת מקום מגוריי למקום שבו לא היה אפשר להמשיך את ההתנדבות, נאלצתי לפרוש. למרות זאת, נשארתי בקשר עם חברי המתנדבים. כשפרצה מלחמת יום כיפור, הגיוס היה מיידי וגם מדריכים של מד"א גוייסו למלחמה. פנו אליי ממד"א וביקשו שאגיע בדחיפות לקריית גת לחוות הזרע, שם כונסו אנשי מילואים של הג"א ולא היה מי שייתן להם הדרכה בסיסית בעזרה ראשונה. לכן הוזעקתי להגיע ולהדריכם. גם אישי היה מגויס ונותרתי עם שני ילדים קטנים ובהריון, אך זה לא מנע ממני להיעתר לבקשה. וכך לכן נשלח רכב אמבולנס לקחתנו למקום. קיבלתי מאנשי חיל הרפואה שהיו אחראים במקום הוראות לחומר ההדרכה ובמשך יום שלם ברצף הדרכתי אנשי הג"א למשימת הגשות עזרה ראשונה. לא יכולתי להישאר יותר בגלל המצב הבטחוני ובגלל העוצר שהיה, נאלצתי לשוב הביתה עם ילדיי.

למרות שפרשתי מההתנדבויות, במשך שנים עוד המשכתי גם להתעדכן וגם לסייע במקרים שונים וגם בתרומת דם או בארגון התרמות דם עם בנק הדם.

הזוית האישית

סבתא אליה: מאוד נהניתי. היה מקסים והרעיון מצוין, מאוד נהניתי בפעילויות שארגנו לנו.

הנכדה עמליה: היה כיף לגלות דברים חדשים על סבתא שלי שלא ידעתי.