מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מהרס לתקומה

אורי ואיציק במהלך העבודה
העבר הרחוק
סיפורו של סבא איציק וכיצד התאוששה המשפחה מהחרבת ביתה במלחמה

סיפורי  מתחיל  ב – 14 במרץ 1944, במושבה הקטנה הר-טוב אשר בשיפולי הרי יהודה, שם נולדתי. ארבעת שנות ילדותי הראשונות עמדו בסימן תחילת התבססות המשפחה אך מלחמת השחרור החלה וקטעה בבת אחת את התקווה.

בעקבות המלחמה נאלצנו (יחד עם משפחות אחרות)  לעזוב את בתינו, להשאיר מאחור את כל רכושנו ולפנות את המושבה. עבור המבוגרים אילוץ הנטישה היה בפעם השנייה.

 חזית בניין משטרת הר-טוב בתחילת אוקטובר 1948 ( ויקיפדיה)

תמונה 1

נפרדנו מאבי, שנשאר עם שאר הגברים כדי להגן על המושבה מפני הפורעים. פרדה זו נמשכה חודשים ארוכים עד לפגישה הבאה.

כילד, אינני יכול לשכוח את זמזום המטוסים שעברו מעלינו במהלך המלחמה. אנו הילדים הבטנו לשמים, ידענו עפ"י רעש המנועים האם מטוסי אויב או אוהב, הם.  אהבנו יותר מכל את משחקי המלחמה. אני הייתי מנהיג החבורה.

שחקנו ברובי צעצוע, רצנו לכל עבר, צרחנו במלוא הגרון ודמיינו כאילו אנו נלחמים באויב  ומגנים על בתינו. הייתי בן 4 אבל סירבתי ללכת לגן עד שאבי ישוב אלי. התגעגעתי אליו כל כך עד כי חלמתי עליו כל לילה בעיניים פקוחות. דמיינתי אותו כפי שזכרתיו. גברתן, רציני חם ואוהב.

המלחמה תמה. אבי חזר אלינו כקצין בצה"ל. למחרת שובו הסכמתי ללכת לגן ( ואח"כ לכיתה א). לאחר זמן מה פשט אבי  מדים והחל לחפש דרכו בחיים האזרחיים. בית לגור בו, או רכוש כלשהו, לא היה לנו, בעצם לא היה לנו דבר. המלחמה השאירה הרס וחורבן. נשארנו רק אנחנו, המשפחה ומעט הבגדים  שנותרו לנו.

עכשיו, מצאנו  מגורים בבית נטוש וחלקנו אותו עם שתי משפחות נוספות. היו לנו שני חדרים עם מטבח ושירותים משותפים לכל המשפחות. המקום נקרא אז שייח-מוניס. היום זו רמת אביב.

עם כל תלאותינו שמחנו בחלקנו וקבלנו באהבה את מה שהיה ואת מה שלא היה. שנתיים תמימות חיינו במקום זה. לגן הילדים הלכתי ברגל, כך גם לכיתה א' וחלק מכתה ב'. מרחק הליכה הגון לילד רך בשנים. אך באמצע  כתה  ב' עברה משפחתי למקום חדש. עברנו דירה לשכונה הנקראת עד  היום "פרדס כץ". 

לאחר השחרור מצה"ל חיפשתי את דרכי בחיים. בעודי שוקל את דרכי החלו להתקדר בשמי מדינת ישראל עננים שחורים. חודש מאי של שנת 1967 הביא עמו מתיחות רבה עם שכננו הערבים מדרום, מצפון  וממזרח. מצרים, סוריה וירדן איימו פעם נוספת, על שלום מדינת ישראל. שוב עמדו רוחות מלחמה בפתח וב -6 ביוני 1967 החלה המלחמה. מלחמה שזכתה לשם "מלחמת ששת הימים". גויסתי לשירות מילואים ובמהלך המלחמה השתתפתי באופן פעיל כגיבוי לחטיבת גולני הסדירה שכבשה יחד עם יחידות אחרות את רמת הגולן.

ימים ספורים לאחר המלחמה, בעודי בשרות מילואים פעיל, ב 22 יוני 1967 נישאתי לירדנה לבית דרוזנין אותה הכרתי שלוש שנים קודם, בעת שירותי הצבאי הסדיר. עתה, לאחר נישואי,  רציתי להיות אזרח טוב ומועיל למדינה. ללא היסוס השתלבתי בעבודה במשרד ראש הממשלה. עבודה שאינה נגמרת לעולם, לא יום ולא לילה, לא שבת ולא חג. הסיפוק היה עצום, הנה אני תורם למדינת ישראל והופך לאדם חיוני כפי שציפיתי וכפי שרציתי. במקביל לעבודה למדתי באוניברסיטה. ההשכלה  הייתה חשובה עבורי. לא החמצתי רגע של פנאי מעבודה, שבו יכולתי ללמוד בין משימה למשימה. כך קיבלתי תואר ראשון  ומאוחר יותר לאחר פרישה גם תואר שני. הלימודים סייעו לעצב את אישיותי. למדתי כיצד לחקור, כיצד להגדיר דברים בצורה נכונה, כיצד להבין את הזולת כיצד מתרחשים תהליכים ומעל לכל רכשתי ידע.

כל מה שסיפרתי עד כה חל במקביל לניהול חיי המשפחה. מיכל, בתי  הבכורה, נולדה כשנתיים לאחר שנישאנו ואחריה, במרווחי זמן  שונים, בתי עירית ושני בניי רן ואורי.

 העשרה

הר-טוב: "הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-16 במאי 1948…..המושבה לא הוקמה מחדש. על אדמותיה הוקם בשנת 1950 מושב נחם ומאוחר יותר אזור התעשייה של בית שמש. ב-6 בדצמבר 1950 הוקמה דרומית למושבה מעברת הר טוב. בשנת 1950, עם השחרור מצה"ל, חזרו מספר בנים למושבה והחלו בבנין מחצבה בשנת 1952 חזרו להתגורר במושבה עד 1957 שאז עברו למושב אודים. בשנת 1953 שונה שם המעברה לבית שמש".

 תשע"ו

מילון

הר-טוב
הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-16 במאי 1948.....המושבה לא הוקמה מחדש. על אדמותיה הוקם בשנת 1950 מושב נחם ומאוחר יותר אזור התעשייה של בית שמש. ב-6 בדצמבר 1950 הוקמה דרומית למושבה מעברת הר טוב. בשנת 1950, עם השחרור מצה"ל, חזרו מספר בנים למושבה והחלו בבנין מחצבה בשנת 1952 חזרו להתגורר במושבה עד 1957 שאז עברו למושב אודים. בשנת 1953 שונה שם המעברה לבית שמש.

דונם
מידת שטח לאדמה

אדמת טרשים
אדמה שלא ניתן לעבד אותה

ציטוטים

”ספרים זה ידע“

הקשר הרב דורי