מאגר סיפורי מורשת

הוריי הגיעו אחרי השואה מהונגריה.   נולדתי בחיפה אבל משם עברו הורי לקיבוץ תל יוסף. הייתה שם לינה משותפת ומה שאני זוכר היטב כילד קטן את הרפתות והלולים. בתל יוסף יש עד היום מחלבה של תנובה  שמייצרת גבינות מסוגים שונים. אני זוכר את ההתחלה של המפעל. בתקופתי לא היו בקיבוץ חנויות ולא ידענו מה זה כסף.

בבית דיברו הונגרית ועד היום אני שולט ומדבר את השפה.

מו כן אני יודע להכין ולאכול מאכלים הונגריים כמו: מרק גולש הונגרי ,בלינצ'ס ,סילבש גומבוץ .

מאוחר יותר עזבה משפחתי את הקיבוץ ועברנו לגור בכפר. זו רמת ישי שהיום היא כבר לא כל כך כפר.

למדתי בבית ספר מקצועי את מקצוע החרטות. חריטה מתבצעת על ידי מכונה שהטפסנית שלה  מסתובבת עם חומר גלם ובעזרת סכין חריטה מורידים שבבים ומגיעים למידות נדרשות .המקצוע השני היה באותו בית ספר עסק במכונאות רכב ומכונות חקלאיות. התעניינתי מאוד  דווקא במכונאות רכב.  ולכן גם בשירות הצבאי שלי עסקתי בזה.  תיקנתי סוגי טנקים שונים בין השאר mx-13וטנקים שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים.

באזרחות אחרי שחרורו מצה"ל חזר יוסף לעבוד בעיבוד שבבי… עד עצם היום הזה.

לאחר הצבא, חזרתי לרמת ישי , הכרתי את לאה אשתי ונולדו לי שלושה ילדים. שתי בנות ובן. יש לי היום כבר נכדים מכל שלושת ילדי. יצאתי לפנסיה ועכשיו אני נהנה מהחיים.