מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"מהעיר אל הכפר"

2008 באורווה של סבא בחצר
מנחם אבא של סבא כחייל
מעברו של מסבא מן העיר אל הכפר והקשיים

עם תחילת מלחמת העולם השנייה, שלטו בארץ ישראל האנגלים המלחמה פרצה בשנת 1939. הגרמנים פתחו במלחמה האנגלים בבריטניה נלחמו כנגד הגרמנים, וביקשו מישראל להצטרף אליהם ולהתגייס לצבא בריטניה. ישראל הייתה תחת שלטון האנגלים. למרות שהיהודים בארץ התנגדו לבריטים ולשלטונם, החליטו להתגייס למלחמה כנגד הגרמנים שדיכאו את אחינו היהודים באירופה. לכן התגייסו אלפים מבני הישוב היהודים. בשנה 1940, כמו רבים מתושבי הארץ, התגייס גם אבי מנחם הלוי. אנשי הישוב החלו את המלחמה בצפ

תמונה 1
ון אפריקה, לאחר תקופה קצרה, נשלחו לתגבר את הכוח האנגלי בדרום יוון. ביוון הכוח הגרמני היה מוגבר, ואז נסוגו מרבית הכוח האנגלי ונשארו בשטח כ- 10,000 חיילים ביניהם 1,500 יהודים מהישוב בארץ. הם נפלו בשבי הגרמנים. בין השבויים גם אבי מנחם הלוי סבא של איילת סנטור השנה 1947. שנתיים אחרי מלחמת העולם השנייה, אבא מנחם הלוי שנתיים לאחר שחרורו מהשבי החל לעבוד כסדרן בבית קולנוע "קסם". בשנת 1948, החליטו מנהיגי הישוב להקים בית לישיבות הממשלה, 14.05.1948 הפך בית קולנוע "קסם" לבניין הכנסת הראשונה. בו התנהלו ישיבות הממשלה. כך הפך אבינו לעובד ממשלה בבניין הכנסת.

מדי בוקר היה פוגש את מר' דוד בן גוריון ושואלים לשלום זה את זה. לאחר מלחמת השחרור נותרו בארץ שטחים נרחבים שלא מיושבים, אז בן גוריון קרא לתושבי המדינה ליישב את הארץ ולעבור לגור בכפרים ובתקשורת כולם שמעו "מן העיר אל הכפר". בשנת 1950 עברו משפחת הלוי להקים ישוב בארץ ועברו למושב אליקים. בשנת 1950, עברנו מהעיר תל אביב, שכונת חיילים משוחררים, ששרתו בצבא הבריטי אל הכפר "אליקים" שנמצא בהרי אפרים. כפר "אליקים" הכיל עולים מתימן מהעיר "עדן", העיר בה נולד מנחם הלוי. אדמת הכפר היתה מכוסה בשכבת אבנים והתחלנו להוציא את האבנים כדי לשתול צמחים ולבנות בתים על האדמה.

אבא שלי מנחם, החל בהכוונה של העולים החדשים, ואנחנו הילדים החלנו בעיבוד הקרקע: זרענו גן ירק בשלב ראשון ולאחר מכן הקמנו לול תרנגולות, לצורך המשפחה. אני הייתי נער בן 15 למדתי כבר לחרוש ולעבד האדמה עם זוג פרדות, כן כן זוג פרדות. זה לא היה קל. קמתי בשעות הבוקר המוקדמות להאכיל הפרדות ולרתום. מה זה לרתום, לשים על כל פרד או פרדה רצועות מעור למשיכת עגלה או מחרשה. רצועות אלו נקראים רתמות. בכפר עדיין לא היו מים זורמים לכן שאבנו מים מהבאר ליד לכפר והעברנו אותם לכפר, פעם בשבוע הזרימו מים מן הבאר על ידי משאבה. יום אחד החלטנו לקנות חמור בכדי להוביל מים על הכב שלו הבייתה, הלכנו ברגל אמא שלי ואני לכפר במרחק של כ 7 ק"מ לקנות חמור. לא היה להם חמור הציעו לנו לקנות עירה קנינו עירה חמודה (עירה זו בת של חמור). אני הייתי ידוע כנער גדול.

התחלתי לעבוד בקרן קימת בחריש בין העצים החדשים שניטעו על ההרים בסביבות הישובים: אליקים, עין העמק ,עין השופט ויקנעם. השכר שקיבלתי עזר לכלכלת המשפחה. כך חיינו שנה וחצי,עד שהחליטה הסוכנות היהודית, להעביר את כל התושבים בישוב ולפזר אותם בכל ישובי הארץ ,בגלל שלא הסתדרו העולים שבאו לכפר מארצות שונות ותושבי הארץ. אנחנו שמשון ואבי מנחם, סבא רבה של עדי סנטור. בחרנו לעלות לטל שחר. בשנת 1952, חודש אוגוסט עברנו לטל שחר ושם נולדה אמא של עדי – איילת. בטל שחר אנחנו גרים עד היום כשעברנו ממושב "אליקים" למושב טל שחר משב טל שחר היה בהקמתו. היה לא קל לעבור לשם הגענו לטל שחר ב- 3 משאיות, משאית אחת הכילה אותנו ואת תכולת הבית, משאית שנייה הכילה את בעלי החיים, ושלישית את כל התוצרת החקלאית.

 

הזוית האישית

עדי: למדתי מסבא המון: למדתי להקשיב לשתף ללמוד לתת עזרה והכי חשוב היה לי כיף לחזק את הקשר עם סבא לא הייתי מוותרת על שנייה איתו וכמובן בכל רגע הייתי מאושרת.

שמשון: למדתי להכיר נכדה שחושבת בבהירות ויודעת מה חשוב ומה פחות כמו כן מעריכה את הזולת שומרת על קשר עם חברות נותנת כבוד למבוגרים מקשיבה ומלאת שמחת חיים ואני שמח על כך.

מילון

קושי
למדתי מסבא מה זה קושי אמיתי כמו סחיבת מים הובלת חמור עבודה קשה ולמדתי על התנאים הקשים של פעם וחוסר המוגבלות של היום

ציטוטים

”"מן העיר אל הכפר"“

הקשר הרב דורי