מאגר סיפורי מורשת

מהעיירה להקמת משק ומדינה – סיפורו של סבא רבא שלמה

בעיירה רדאוץ אשר בצפון רומניה על גבול אוקראינה התגוררו בני משפחתי משנת 1800.

משפחת גוטמן

לסבתי אסתר וסבי אברהם גוטמן היו שלושה ילדים, האמצעי שבהם הוא אבי שנולד בשנת 1900

יתמות

סבתי אסתר נפטרה בגיל צעיר והותירה אחריה שלושה יתומים, אחד מהם היה אבי בגיל בר מצווה. לא חלפה שנה ובבית הופיעה אם חורגת.

סבא רבא שלמה

בריחה מהבית

אבי לא הסתדר עם אמו החדשה וברח מהבית אל דודים ודודות שגרו בישובים אחרים ברחבי המדינה. אחת המשפחות שאליהן הגיע ומצא שם בית חם הייתה משפחת ברדיצ'ב שהיו להם ששה ילדים והצעיר שבהם שמו היה אבא.

עלייה לארץ ישראל

בשנת 1920 עלה אבי כחלוץ צעיר לארץ ישראל (לפלסטינה), הוא עבד בכל עבודה מזדמנת, כסתת בבניין האוניברסיטה הראשונה על הר הצופים בירושלים, כאח בבית החולים וכפועל חקלאי.

תל תורה

יחד עם חברים בני עירו הם מקימים ישוב חקלאי בלב הביצות בעמק יזרעאל, החיים שם קשים מאוד, תנאי מזג האוויר קשים ביצות וקדחת. אין להם תמיכה מהמוסדות והם נאלצים לנטוש את הישוב. שם בלב הביצות הוא מכיר את אמי שהיא גם בת לאותה עיר.

חרות

בשנת 1930 נישאים הורי, והם נמנים על ראשוני ומייסדי מושב חרות העולה באותה שנה על הקרקע.

הקמת משק ומשפחה

יחד עם הקמת המשק אבי נושא בתפקיד של המנהל הכלכלי של המושב מראשיתו במשך כ-15 שנה, נולדים להורינו שני בנים, אחי עידו שהוא הילד הראשון שנולד במושב ואני.

מלחמה בעולם

בשנת 1942 כשמלחמה משתוללת בעולם ומתחילה השמדת יהודים באירופה מגיע לארץ באוניית מעפילים בן דודו של אבי-אבא ברדיצ'ב זה אותו תינוק שאבי מצא בית חם במשפחתו כאשר נטש את ביתו. למרות שרק הגיע לארץ הוא מתנדב לחזור לאירופה כצנחן בצבא הבריטי לעזור בארגון בריחה והצלת יהודים. טרם צאתו לשליחות הוא בא להיפרד, אחי ואני היינו אחרונים מהמשפחה שראינו אותו הוא צונח ביגוסלביה נלחם עם הפרטיזנים נופל בשבי הגרמני ומוצא להורג הוא אחד משבעה צנחנים שלא שבו.

מלחמת העצמאות

עם פרוץ המלחמה מגוייס אבי לעזרת הנגב הנצור הוא שוהה בקיבוץ ניר-עם חודשים רבים ועוסק בארגון שיירות אספקה לישובי הנגב אין קשר אין טלפונים ואין מכתבים.

מצנע ומחסור למשק מבוסס

עם סיום המלחמה חוזר אבי הביתה, המשק מתפתח בונים לולים נוטעים פרדסים, ואבי עובד גם במשרד "האספקה והקיצוב" כי הימים ימי צנע ומחסור, המדינה קולטת עליה ומתפתחת והחיים לא קלים נוטל שוב חלק פעיל במושב. החיים הקשים והמתחים בעבר נותנים בו אותותיו, בן 59 הוא  נפטר. קצר ימים ורב מעשים.

חזרה לעיירת מולדת הורי

אבי רצה להנציח את שם אמו, ואני בצירוף אותיות שמי נושא אותם – אסתר אסא נדרתי נדר לעלות לקברה של סבתי הקבורה בעיירת הולדתה רדאוץ. היה קשה לאתר את המקום והיה ספק באם נמצא את הקבר. לאחר כמאה שנים מאז פטירתה עלינו לקברה והנדר שנדרתי לפקוד את קברה של הסבתא אשר אני נושא את שמה קויים.

במקום הקבורה של סבתי בעיירת הולדתה רדאוץ

אסא זה הוא אבי, אם הייתה מתקיימת בו הברכה עד 120 היה בדיוק היום חוגג אותה. אבל גם למחצית מכך לא זכה..

צעיר מכדי למות ושבע מעשים.

לפני 100 שנים עולה לארץ, חלוץ צעיר, חוצב באבן לבניין האוניברסיטה הראשונה בירושלים. מקים עם חבריו ישוב -תל טורא, בלב ביצות עמק יזרעאל, קדחת רעב והתנכלות המוסדות נאלצים הוא וחבריו לנטוש את המקום. עם הראשונים העולים על הקרקע ומקימים את מושב חרות, בונה משק ועומד במשך 15 שנים בראש הניהול הכלכלי של המושב. במלחמת השחרור יורד לנגב הנצור ומרכז את חלוקת האספקה לשיירות הנעות בין הישובים המבודדים ברחבי הנגב.

הוא חוזר למושב וממשיך בחיים הציבוריים ובהתפתחות המשק. החיים הקשים מכריעים אותו בטרם עת. חיים קצרים אבל מלאי עשייה בבניין הארץ והמושב. הוא לא זכה לראות את בניו נישאים, לא זכה לראות נכדים. ואני שחובק עכשיו נין אומר לך תודה אבא, בשם כולם שלא זכית להכיר, אבל אוהבים ומוקירים אותך.

יום הולדת שמח

הזוית האישית

סבא: נהנתי לעבוד עם עמית על העמקת הידע המשפחתי.

עמית: היה לי מאוד כייף לעבוד עם סבא הוא סיפר לי על ארועי העבר במשפחה