מאגר סיפורי מורשת

סבתא שוש נולדה בפולין בעיר ורוצלב אחרי מלחמת העולם השנייה, בשם סניה. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1950, כדי להגשים חלום של יישוב ארץ ישראל, מטעמי ציונות והרצון להרגיש שייכות ובטחון במקום בו יש יהודים. הסוכנות היהודית הפנתה את המשפחה למושב עין ורד. למושב מלאו אז 20 שנה, במושב היה גרעין של מתיישבים ותיקים שקלטו את כל המשפחות שהגיעו ממזרח אירופה אחרי המלחמה.

כשמלאו לסבתא סניה, שלוש שנים התחילה ללכת לגן ברונקה במושב, כשהיא מדברת בעיקר יידיש ופולנית ומילים בודדות בעברית. הגננת חשבה שהשם של סבתא גלותי וביקשה מאימא שלה לשנות את השם לשם עברי ונתנה לה אפשרות לבחור בין שלושה שמות: שושנה, שולה או שרה? סבתא בחרה בשם שושנה. השם סניה נשאר רשום רק בתעודת לידה מפולין. במשפחה המצומצמת והמורחבת המשיכו לקרוא לסבתא סניה. החברים בגן ומאוחר יותר בבית הספר קראו לה שושנה.

בהמשך החיים בתיכון, צבא, בית הספר לאחיות, אוניברסיטה ובית החולים בו עבדה התקצר השם לשוש. עד היום כולם קוראים לה שוש, סבתא שוש.

לכל ילד יש שם שנתנו לו ההורים שלו, מתוך מחשבה או מטרה מסויימת. השם מלווה את האדם כל ימי חייו. על רצף החיים יש אנשים שבוחרים לשנות את שמם מסיבות שונות. לצערי, לא הייתה לי היכולת להחליט או לבחור שם, ההחלטה התקבלה עבורי וזה ילווה אותי לאורך כל חיי.

אני חושבת שלכל שם יש משמעות.

תעודת לידה של סבתא מפולין

הזוית האישית

סבתא שושנה: תמיד כיף לי לבלות בחברתו של אסף, היה שיתוף פעולה נהדר של השליטה של אסף בחלק הטכנולוגי במחשב ושלי בחלק המילולי והעלאת זכרונות ילדות. חשוב לי לאחל לו: שתמיד יזכור את המורשת המשפחתית ומאיפה הגענו. שיצליח בדרכו בעתיד. עם הרקע מאחור והפנים קדימה.

אסף: היה לי כיף, למדתי דברים שלא ידעתי על סבתא והרקע המשפחתי. אני רוצה לאחל לסבתא: שיהיו לה חיים מקסימים ושישמר תמיד הקשר הרב דורי ביננו.