מאגר סיפורי מורשת

שמי שלום זומר נולדתי בשנת 1932 בעיר אוטרכט בהולנד שם חיה משפחתה של אמי. אבי ארנסט זומר יליד גרמניה, אורתופד במקצועו, עבר להולנד בעקבות הצעת עבודה. דודי, יוסף זומר, אחיו של אבי, שחי עם המשפחה בגרמניה החל לחוש בסביבה העוינת שהחלה שם והחליט לעוזבה ולעלות לארץ ישראל. הוכחה לתחושותיו נמצאה בדרכונו בו צוין כי הוא יהודי והוטבע בו צלב הקרס.

השנה הייתה 1934 כשהגיע לארץ, ובהיותו רווק ובעל מלאכה קיבל אשרה (סרטיפיקט) לישיבת קבע בארץ. במגעים עם אבי החל להפציר בו לעזוב את אירופה ולהגיע לארץ. התברר שבניגוד לאחיו אבי היה בעל משפחה עם שני ילדים והסיכוי לקבל סרטיפיקט היה בלתי אפשרי, מה גם שהמעבר לארץ לא ידועה היה מלווה בחששות ובאחראיות רבה למשפחה, שלא כמו אצל דודי שהיה באותם ימים רווק.

אבי הגיע לארץ כתייר כדי להתרשם, מה שנקרא "לתור את הארץ". היה לו מקום מגורים אצל אחיו שהתגורר בכרכור. ההחלטה אם להגר לארץ נפלה באותם ימים. אבל, נשארה הבעיה העיקרית כיצד להישאר ללא אשרה וכיצד להעלות אותנו ארצה? אבי חשש להגיע לנמל חיפה היות ולא היו לו מסמכים או תעודות המאשרות את חוקיותו כתושב הארץ והסכנה הייתה שאם ייבדק על ידי השלטונות יאסר ויגורש מהארץ. לכן הציע דודי שהוא יגיע לנמל חיפה כאבינו וכך נפתרה הבעיה.

כאמור דודי קבע את מקום מגוריו בכרכור ושם הייתה תחנתנו הראשונה. המקום הראשון אליו הגעתי כשעליתי ארצה הוא כרכור. לראשונה ראיתי עצי תפוז, חמורים המובלים על ידי רוכלים ערבים.

בבדיקות לפני ההחלטה להישאר בארץ, דודי מצא שלא תהיה לאבי כל בעיה של תעסוקה. ואכן לאחר ימים ספורים עבר לתל-אביב וכבר מצא עבודה.

השנה הייתה 1935 ומאז תל אביב הייתה למקום מגורינו. בתל אביב עברה עלי ילדותי החל מגן הילדים, בית הספר היסודי, התיכון וכו'. הייתה זו ילדות מאושרת למרות שלא הייתה טלוויזיה, לא היו סמארטפונים וכדומה. אופניים נוצרו לדווש ומצאנו אין ספור בילויים ברחוב ובשכונה. כמו כן, באותן שנים פעלו בארץ תנועות נוער רבות שהקנו לנו את אהבת הארץ "דרך הרגליים" ומדובר בשנים שלפני הקמת המדינה.

באותם ימים הצטרפתי לתנועה המאוחדת ולאחר שירותי הצבאי הצטרפנו כקבוצה לקיבוץ מעיין ברוך כחברים. עבדתי בכלים חקלאיים באותם ימים הגיעה לקיבוץ השלמה של חברי התנועה המאוחדת מתל אביב, שם פגשתי את אביבה נישאנו בשנת 1955.

אביבה למדה הוראה בסמינר הקיבוצים והייתה מורה בבית ספר בהרצליה וגם בבית ספר "הנדיב" בו לומדים נכדיי.

השנים בהן ביליתי בבית המלאכה של אבי הועידו אותי כנראה לעסוק בדברים טכניים יותר וזה כנראה גרם לכך שכל חיי הבוגרים עסקו בדברים טכניים בתחום הרכב.

אני ובני המשפחה אוהבים לטייל בארץ ובחו"ל, חוגגים יחד את חגי ישראל, כיום אני אוהב לבשל ולהתנסות במתכונים חדשים ולאפות ולהכין מטעמים למשפחה. אני מתעמל בשיטת פלקנדרייז משתתף בחוג של תשבצי הגיון ובחוגים של עובדי הוראה שאני ואביבה משתתפים יחד.

הזוית האישית

עידו: נהניתי להשתתף בתכנית שמעתי סיפורים מעניינים מסבי ולמדתי דברים חדשים על תקופת ילדותו ועל הקשיים והדרך בה התגברו על קשיים בעלייה ארצה.

שלום: שמחתי להשתתף בתכנית. התכנית הייתה עבורי הזדמנות לספר לעידו על ילדותי ועל משפחתי. המפגשים העניקו לי סיפוק רב, לשבת עם נכדי, ללמוד יחד בבית הספר שלו והרגשנו קרבה מיוחדת במהלך המפגשים.