מאגר סיפורי מורשת

שמי אהרל'ה שחק, נולדתי ביום כיפור תרצ"ט   04.10.38, בצפון צרפת בעיר ששמה לנס.

בתקופת השואה הסתתרנו כל המשפחה  ארבע שנים בכפר קטן במרכז צרפת . ה' שמר עלינו ולאחר תלאות רבות, עלינו לארץ בשנת תש"ה  1945 כשאני כמעט בן שבע. בארץ שלטו אז האנגלים, הם הכניסו אותנו למחנה המעצר בעתלית, שם היינו ארבעה חדשים.  מחנה המעצר בעתלית או מחנה המעפילים בעתלית שימש כמתקן כליאה בריטי ובו נכלאו אסירים בזמן המנדט הבריטי וכן שימש למעצר מעפילים ופעילים במחתרות. לאחר סיום המנדט, הוסב המתקן לשמש כמחנה מעבר לעולים. המחנה נפתח בינואר 1940, ופעל במתכונת זו עד להקמת מדינת ישראל במאי 1948. במשך השנים נעצרו בו למעלה מ-40,000 מעפילים. ב-1987 הוכרז כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה של מדינת ישראל. כשהשתחררנו מעתלית הגענו לקריית שמואל שהיא שכונה דתית ליד חיפה. למדתי בבית ספר ששמו  'נצח ישראל'. המורים עזרו לנו מאוד. מצורפת תמונה מכיתה א' עם המורה הראשונה שלי בארץ – אסתר, שטיפלה בי במסירות רבה. לכשבגרתי הצטרפתי לבני עקיבא והייתי מאוד פעיל בתנועה. במסגרת גרעין של בני עקיבא הגעתי לשדה אליהו. שירתתי בנח"ל  המוצנח וכך בשדה אליהו הכרתי את אהבת חיי, אשתי האהובה  מרים. נולדו לנו ששה ילדים ארבעה מהם חיים עם משפחותיהם כאן בשדה אליהו (וגם עידו).

במלחמת ששת הימים השתתפתי בשחרור ירושלים, בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל. המטרה העיקרית של צה"ל בהגנה על ירושלים הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים בידי ירדן, ומניעת מחטפים ירדניים בשטחה של ישראל. (ויקיפדיה)

זכות גדולה… תמונה מצורפת ממסדר הניצחון על הר הבית.

במשך שלושים שנה עבדתי במטע התמרים בשדה אליהו, בהמשך  עברתי לבית ספר שק"ד והייתי מחנך בתיכון, במשך יותר מעשרים שנה. כיום אני גימלאי, ממשיך ללמד בכל מיני מסגרות.

כתבה על אהרל'ה באתר "וואלה"

הזוית האישית

עידו: היה לי כייף במפגשים ואני מאחל לסבא שימשיך להיות שמח כל הזמן.

אהרל'ה: תפילת תודה בפי לקב"ה, על חיים נפלאים. תודה ענקית לאשתי בלעדיה לא הייתי יכול להצליח. ולילדי המקסימים שמטפלים בנו במסירות. לנכדים והנינים האוהבים אותי מאוד.