מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי זליה ונולדתי בדרום אפריקה בעיר קטנה שקוראים לה רודיפורט בשנת 1940. חיו שם רק 45 משפחות יהודיות.

 

 

לאבי קראו ליאון אבל בגלל שהיו כל כך הרבה אנשים שקראו להם ליאון ברודיפורט ולא ידעו איזה ליאון הוא אבי אז הוא שינה את שמו ללואי. אבי היה רוקח ואופטומטריסט והיתה לו חנות ברחוב הראשי ברודיפורט. ברודיפורטרק היו רק שני בתי מרקחת וכולם הכירו את אבי. אמי שרה קיווין באה מיוהנסבורג שבדרום אפריקה.

 

לאבי ולאמי היו 3 ילדים והשמות שלהם היו: ג'פרי שעלה לישראל ב-1960, ביולא שעדיין גרה בדרום אפריקה ואני שעליתי ב-2014. לסבא וסבתא שלי קוראים מינה ואברהם, הם באו מרוסיה ובשנת 1900. הם הגיעו לדרום אפריקה בספינה כי היה הצאר ניקולס השני (1868-1919) לא אהב יהודים והרג אותם, אז רוב היהודים ברחו. ובשנת 1903 נולדה להם התינוקות הראשונה שלהם והילד השני (שהוא אבי) נולד ב-1907, והם היו הסבא וסבתא שלי והסבא וסבתא רבא רבא של איידן.

כשסיימתי תיכון, הלכתי לאוניברסיטת רודס כדי להיות רוקחת, שם פגשתי את בעלי ססיל אברמסון והתחתנו בשנת 1964 בדרום אפריקה. 

 

נולדו לנו 3 ילדים: קארי, דאריל וסטיבן. דארל סיים לימודים כאופטומטריסט ואז הגיע בעליה לישראל. בישראל הוא פגש את אורנה והם התחתנו, לאחר מכן הם טסו ללונדון וגרו שם. בין השנים 2003-2007 גרתי בדרום אפריקה. בשנת 2007 דאריל ואורנה הולידו את יואלי. ואחרי 13 שנים הם חזרו לישראל.

 

תשע"ה, 2015