מאגר סיפורי מורשת

מייק קומיי נולד בתאריך  13.12 1940 בדרום אפריקה.

בילדותו מייק למד בהרבה בתי ספר ואוניברסיטאות. בדרום אפריקה היה גזענות, אפרטהייד, בעיקר כלפי השחורים, כלומר ללבנים היה חיים טובים והרבה דברים. מייק למד בדרום אפריקה תכנון ערים.

 

"שטח ציבורי זה על מתקניו שמור לשימושם הבלעדי של אנשים לבנים. בפקודת מזכיר המחוז"

 

בפברואר 1967 עלה לארץ כשהיה בן 26, במימון אביו. המשפחה תמכה בו והוא ביקר אצלם פעמים רבות. בארץ היה לו דוד, אבל מייק עלה לבדו. היו לו שתי אחיות: לקסי ולולה. לקסי, אחותו הצעירה יותר נפטרה מסרטן ולולה עדיין גרה בדרום אפריקה, אבל אין לה כסף לעלות לארץ.

 

מייק עלה לארץ משום שכאשר היה בן 18 הוא היה בתנועה ציונית וכאשר בא לבקר בארץ הוא התאהב במקום. תחילה הוא היגיע לאולפן בבאר שבע ללמוד קצת עברית ולאחר כמה ימים הוא עבר לירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים. לאחר מספר חודשים עבר לנצרת עלית.

 

בצבא מייק היה בתפקיד חובש. מייק סיפר לנו שיום אחד במלחמת הלבנון הראשונה הלך לחבוש פצועים בשדה הקרב, אבל בדיוק הייתה הפסקת אש אז הוא לא הספיק להשתתף במלחמה. הוא היה שמח על כך שלא השתתף במלחמה זו, כי הוא לא אוהב מלחמות ולא רוצה להשתתף במלחמות.

 

מייק התחתן פה בארץ ויש לו שני ילדים אביחי ויואב. אביחי בן 31, חזר בתשובה והתחתן אבל אין לו עדיין ילדים. יואב בן 24 עדיין גר איתו ולא התחתן. הייתה לו אישה, בשם אורית, אבל לפני שש שנים היא נפטרה מסרטן.

 

כיום מייק בן 75 יש לו  כאמור שני ילדים. הוא בגמלאות  והוא מגיע כל שבוע לבית הקשיש לפעילויות במיוחד לנושא הפיסול, שמעניין אותו. השנה הוא משתתף איתנו בתכנית הקשר הרב דורי. 

 

מייק בבית הקשיש מפסל

 

 

תיעדה את סיפורו של מייק, התלמידה איילה נוביץ'

 

אפרטהייד: "היא המדיניות והמשטר הגזעניים שהונהגו על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1994. מדיניות זו הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן."

 

תשע"ה