מאגר סיפורי מורשת

סבתי רחל אביסרור נולדה במרוקו למשה וזוהרה כרשיש. נולדתי לאחות אחת וחמישה אחים ואחרי נולדו לי שתי אחיות ושני אחים. גרנו עם סבא וסבתא שלנו מאז ומתמיד.

זיכרונות ילדות בצל המלחמה

בהיותי בת שנתיים וחצי עלינו לארץ ישראל הנפלאה. אני חוויתי את הארץ בילדותי כארץ מלאה פרדסים ומשטחים כמעט ללא מכוניות. אני וחבריי מהארץ שיחקנו מחוץ לבתים בכל משחקי הילדות סבתא סורגת, קלאס ועוד… הייתי במסגרות הגנים ובתי הספר של רעננה שם רכשתי השכלה וחברים בדומה לילדי הדור הזה. אירוע הזכור לי מבית הספר זה שבכיתה א׳ אספו אותי מוקדם בגלל מלחמת ששת הימים. בדרך חזרה התנהל קרב מטוסים מעל ראשי. ואחר כך חזרתי לביתי ולכולם הוקל. אני זוכרת, שלילה לפני, גם אבי חפר שוחה לקראת המלחמה, בעקבות התראה אשר קיבל. באותו יום כאשר אספו אותי מוקדם מהבית בו ישנו, אך לא היה מספיק מקום לכולם, אז עשינו משמרות של שמירה בלילה. זה הזיכרון המיוחד שלי ממלחמות ישראל.

מועדים מיוחדים מתקופת ילדותי

אזרחי הארץ קיבלו אותנו יפה, אנחנו ושכנינו היינו כמו משפחה היינו מתארחים אחד אצל השני ושומרים על יחסים טובים. זכור לי, מילדותי שני אירועים מרכזיים המימונה ויום כיפור. את המימונה אני זוכרת, שזאת הייתה חגיגה צנועה עם קצת אוכל והרבה שמחה ושירים. היינו מבקרים בכל בית שאפשר ואוכלים קצת ונהנים. מיום כיפור, אני זוכרת, שאבי שהיה רב השכונה היה מברך את כולנו ובתפקידו כרב, תקע בשופר. מעל הכל, אני זוכרת שכולם כיבדו את המאמינים ואת היום הקדוש הזה, גם מי שהאמין וגם מי שלא האמין. אף אחד לא נסע בכבישים, אף אחד לא אכל ברחוב ולא הרעישו יותר מדי. ילדותי עברה עלי במסגרות הגנים ובתי הספר של רעננה שם רכשתי השכלה וחברים בדומה לילדי הדור הזה.

משפחתי

ביתי היה מאוד מלוכד, היינו הרבה אחים וכל אחד הביא את חבריו – הבית היה תמיד מלא ושמח. הוריי תמיד אירחו בשמחה. בניגוד לעולים חדשים אחרים, שהיו יותר סגורים ובתוך בתיהם. הוריי מאוד הקפידו שלא נחשף לדברים רעים וממש עטפו אותנו ביחד עם סבינו וסבתינו. סבא וסבתא שלי גרו ביחד איתנו בבית והיוו חלק מרכזי בחיי. סבא שלי היה צדיק גדול והיה בקיא בענייני דת. סבתי הייתה אישה מדהימה קרדיולוגית, אשר במהלך השנים התעוורה והייתה אמי החלופית.

במהלך טיול בתיכון בו  ביקרנו במספנות ישראל, שם הכרתי את בעלי. מצאתי חן בעיניו ונתתי לו את הטלפון שלי. אחר כך הוא התקשר אלי ואחרי כמה פגישות החלטנו להתחתן. החתונה הייתה מיוחדת מאוד, אך קצת עצובה. בגלל שאמי הייתה על ערש דווי וחמותי נפטרה. דבר זה הקשה עלי מאוד בהקמת המשפחה שלי, הידיעה שאין לילדי דמות של סבתא, שמות שהייתה בחיי כל כך מרכזית. זכיתי לפחות שסבתי קצת עזרה לי עם הילדים. במהלך תהליך גידול הילדים גם נעזרתי בפסיכולוג אשר יתמוך בי ויעזור לי לגדל אותם בצורה המיטבית. כיום אני קוצרת את הפירות.

הזוית האישית

אפק אביסרור: היה לי מאוד מעניין לראיין את סבתי ולשמוע את סיפור חייה המרהיב.

סבתא רחל: היה לי כיף מאוד ומרגש שהנכד שלי בחר בי להשתתף עמו בתכנית ולראיין אותי והעלה בי את זיכרונות ילדותי.