מאגר סיפורי מורשת

שמי אביטל אסתר לבית מולינס, אני ילידת הארץ.

הורי נולדו בטורקיה הם נצר ממגורשיי ספרד. הורי עלו בסוף שנת 1948 תחילת 1949. אמי היתה במחנה עולים בפרדס חנה. אבי עלה עם סבתו היא שהתה אצל דודי ואבי הלך לקיבוץ איילת השחר.

הורי נישאו בשנת 1950 כעבור שנה (1951) נולד אחי הבכור וכעבור שנה (1952) נולדתי אני. גרנו בשכונת עזרא בתל – אביב . היתה ילדות נהדרת חוץ מתקופת החורף שסבלנו משטפונות.

בגיל 11 עברנו לשכונה קרית שלום בתל-אביב ושם למדתי בבית הספר גבעת שלום. עם סיום לימודי בבית ספר עממי המשכתי ללמוד בבית ספר תיכון אלפא ללימוד חשבונאות.

לצבא לא גוייסתי עקב בעיות רפואיות ובשנת 1972 נישאתי. כעבור שנתיים נולד בני הבכור ושנתיים לאחר מכן נולד בני השני. ארבע שנים אחר כך נולדה בתי הקטנה הילה, אמא של אליה, יהלי ולביא.

כיום יש לי עשרה נכדים משלושת ילדי. אני פנסיונריית ונהנית מהמשפחה שלי.

מכיון שהשנה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדי אליה ויהלי, הכנו פעילות של מתכונים בין דוריים. החלטתי להביא קינוח של הטורקים שנקרא סוטל"צ  שזה אורז טחון עם חלב. במפגש בכתה הצגתי את הצלחת שסבתי הביאה אותה לארץ ואז היא העברה צלחת זו לאמי. כשאמי נפטרה לקחתי את הצלחת  המיוחדת הזו והמשכתי להכין בה את הסוטל"צ המסורתי שלנו, שהוא חובה בחג שבועות.

המתכון של המאכל המסורתי סוטל"צ כולל: אורז טחון, חלב, סוכר. הכל מתבשל בסיר עד שהתערובת מסמיכה ואז שמים אותה בצלחת ונותנים לה להתרכך מעט מלמטה ומלמלעה, כמובן מפזרים מעל האורז קינמון פשוט מעדן.

צלחת זו בה הגשנו את המתכון המסורתי זו צלחת שעוברת כבר שלוש דורות ואני מקווה שהיא תעבור לנכדי  לדור הרביעי.

בתאבון.

גלגולו של חפץ

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.