מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מדוע הנדסה חקלאית

סבא שמילו (יצחק שמולביץ)
משפחה של 5 ילדים שעסקה בעיבוד עורות
כיצד סיפור המשפחה הוביל אותי לעיסוק בהנדסה חקלאית

לנכדתי, אורי חנה שמולביץ                                                                                    1-2-2017

 

השנה 1967, מלחמת ששת הימים נסתיימה בניצחון ישראלי גדול על צבאות ערב, אני תוהה, האם אוכל להגשים חלומי האישי ולהתקבל ללימודי הנדסה בטכניון. חלומי מאז ומתמיד היה לעסוק בבניית מכונות. ערב סוכות  מתקרב והדוור מוסר לי מכתב רשמי מהטכניון תוכנו: סקר תוצאות בחינות הכניסה ונתונים אחרים,  וסיכומו, עדיפות בחירתי הראשונה הנדסת מכונות אינה אפשרית. לעומת זאת, הטכניון ישמח לקבל אותי לפקולטה להנדסה חקלאית. לבי נחמץ מאכזבה. מהי הנדסה חקלאית?. אמי ראתה את סערת רגשותיי ואמרה מיד: יופי, שווה בירור ועד שנברר, הכול לטובה שהרי קבלו אותך לאוניברסיטת בר אילן, תהיה קרוב לבית. אכן מהר הבאתי לפניה המידע. הנדסה חקלאית הינו מקצוע העוסק ביחסי גומלין בין הנדסה לחומרים טבעיים כגון: מכונה; קרקע; מים; צמח. המהנדס החקלאי בונה מכונות ומערכות ליצור מזון תוך שמירה על איכות הסביבה והגברת איכות המזון. אמי, שאת אישיותה וחוכמתה הערצתי פסקה בנחרצות: עליך להירשם ומיד לתוכנית להנדסה חקלאית למרות הריחוק מהבית. אמי הוסיפה מילים נחרצות שהלכתי להגשימם בחיי הבוגרים: "בני ההשגחה העליונה יעדה אותך לדאוג שלא יהיה מחסור-מזון ורעב בעולם כפי שחווינו בכיבוש הנאצי". כדרכה הגאה לספר על שורשי משפחתי בפולין, קליטתה בארץ ומאורעות שבהם שזורים שואה ותקומה, התמודדות כלכלית ואישית, פתחה איימי את סגור ליבה. סוכות תשכ"ח ירשם בזיכרוני כשונה בו אמי ואני יושבים על אלבומי תמונות בסוכה ומפיה סיפורים אינסופיים. הבנתי מיד מדוע פסקה אמי שמהלך חיי חייב להשתלב עם הסיפור המשפחתי.

נולדתי בשנת 1945 לאמי –רגינה ז"ל לבית ז'בה ולאבי – שמואל  ז"ל לבית שמולביץ אח לאחותי שרה תבדל  לחיים.

הורי נישאו בשנת 1934 בפולין בעיר צ'נסטחוב בל"ג בעומר ולמחרת עלו לישראל והצטרפו למשפחה בתל-אביב. אבי שהיה קשור לבית החרושת המשפחתי לרהיטים בפולין תכנן והעמיד בישראל סניף לבית החרושת לרהיטים. התוכנית ירדה לטמיון עם מאורעות הפורעים הערבים שרפו את עסקיו. אבי כישרוני בנגרות התפרנס בהמשך בדוחק כעצמאי ואמי תופרת בעלת ניסיון עשיר עזרה בפרנסת הבית. אחותי שרה נולדה ב-1937 לשמחת ההורים. הקשר עם המשפחה בפולין התנהל באותם ימים רק במכתבים ומהם למדו המשפחה בפולין כי נולדה הנכדה שרה. מפולין הגיעו הודעות מדאיגות על פציעתו האנושה של אח אמי האהוב חיים. חיים כנר מחונן יצא בשבת מבית הכנסת ופורעים פולנים הכו בראשו באמצעות אלה וגרמו לו לפגיעה מוחית קשה. המשפחה בפולין שידרה רוצים לראות אותך כאן בפולין. אמי נחרצת בדעתה אוספת שארית כספם ויוצאת לפולין לבקר את המשפחה. ביולי 1938 מגיעה אמי עם אחותי בת השנתיים וחצי לצ'נסטחוב. אמי מוצאת מציאות עגומה: אחיה חיים נפטר מהפוגרום ומיד לאחר בואם הגרמנים כבשו את פולין. אמי ואחותי נאלצו להתנהג תחת כיבוש נאצי. היהודי בפולין חייב היה תחת המשטר החדש, לענוד סרט על השרוול לציון יהדותו וטלאי צהוב על ביגודו. התנאים תחת הכיבוש ופירטי סיפורי הזוועה והאימה שלעולם אמי לא סיפרה שוטפים באותו מפגש בסוכה. אמי מספרת כי בתושייה בלתי רגילה מצליחה תחת פספורט בריטי שברשותה, הניתן לה בתוקף המנדט הבריטי על הארץ לפני קום המדינה,  לקבל תעודת מסע, אמי לא מהססת, עוזבת את המשפחה בתחושותיה שעלולה להתרחש זוועה. בדרך לא דרך, מגיעה לאיטליה ועולה על האוניה "מרקו פולו"  ביום שמוסליני מנהיג איטליה הפשיסט מצטרף לגרמניה הנאצית. בינואר 1940 מגיע אמי עם אחותי לנמל חיפה עם 15 ניצולים וילדיהם, האוניה הבאה שיצאה מטריסט לכיוון ישראל "סטרומה" הוטבעה ע"י הגרמנים וכל נוסעה טבעו.

תקופה קשה עברה על הישוב בארץ טרם המדינה, כמובן, ללא השוואה את שעברו היהודים בפולין. כל משפחתנו נכחדה במחנה ההשמדה בטרבלינקה. אמי ואחותי ניצלו. בביתנו לא הרבו לדבר על העבר, הנושא עלה באמירות קצרות וחותכות. שבגרתי הבנתי את משמעות המילים וההתנהגויות. קדושת המזון וההסתפקות הסגפנית הייתה מנת חלקם של כל הישראלים שחוו את ראשית ימיה של המדינה. המזון הבסיסי חולק במשורה תחת חוקים ותמורת "תלושי מזון" התקופה נקראה "תקופת הצנע".

בספטמבר 1945 לאחר שבעה חודשי הריון הגחתי לעולם. תפקדנו כמשפחה מאושרת וילדותי ככל ילד בתקופה. נשלחתי לשיר "כלניות"  לחיל המשמר הבריטי ע"י הנערים הבוגרים, נראה שהיתי זריז ומיומן בלהקניט את החיילים הבריטים, כך מספרת אחותי. מגן לביה"ס הממלכתי דתי ביל"ו בשדרות רוטשילד ליד הבימה בתל-אביב. תל אביב הייתה קטנה מאוד. גרנו ברח' קסום מקושט בעצי פיקוס בתל-אביב רחוב בורכוב 20 בחדר אחד, עם שירותים משותפים, המטבח בחלק קטון של המרפסת כשחלקה האחר משמשת נגריה לאבי. שיחקנו בגן מאיר ובחצרו של הצייר גוטמן ברחוב מלצ"ט ובילינו בחוף הים. ילדות מאושרת ללא מתנות וחדרים עמוסי משחקים, את הספרים היו בעיקר משאילים מספריות. מרבית זמנינו שחקנו במשחקי כדור, אוספי כרטיסים שונים וגולות ובעיקר מחוץ לבית, ברחוב, חורשה ובשדרות הציבוריות, הבתים היו קטנים לארח חברים. ב-1953 הורי החליטו לעבור לדירה בת 2 חדרים ברח' כרמיה 22. התקווה לשיפור ורווחה נגוזו מיד. מספר ימים לאחר המעבר חלה אבי בליבו ונפטר. התייתמתי בגיל 9 וביתי החל להתמודד עם עצב רב על מות אבי ומחסור כלכלי. אחותי שרה נאלצה לדאוג לפרנסת הבית עזבה כל תכוניותיה כנערה צעירה והצטרפה לתה"ל- תכנון המים לישראל. אמי תמכה בפרנסת הבית ביכולות התפירה המקצועית וניהלה בכישרון את בתינו. בתום לימודי היסודיים פניתי לחינוך טכנולוגי בבית ספר מכס-פיין בתל אביב במטרה להשתלב בפרנסת הבית כמסגר. עד גיוסי לצבא השלמתי בגרות בלימודי ערב ובבוקר עזרתי לפרנסת המשפחה בעבודות שונות. באוקטובר 1963 גויסתי לחיל האוויר במסלול מיועד לטיס. כבר בתחילת הובהר לי מסיבות  כושר ראיה שעלי לפרוש מהקורס. יועדו לי לשמש כטכנאי מטוסי סילון בטיסת האורגנים בבסיס חצור. שם ביססתי רצוני ללמוד הנדסה.

בתום לימודי ההנדסה לתואר ראשון בטכניון נישאתי לחנה לבית קיטקשר, עברנו לחיפה והמשכתי לימודי לתואר שני ודוקטורט. במלחמת יום כיפור שימשתי כקשר במפקדת האוגדה שנלחמה ברמת הגולן ובהמשך בתום הקרבות יצבה את הגבול הדרומי עם המצרים. אביך שי שמואל נולד בדצמבר – 1976 ואחותו, דודה יעל  בספטמבר-1978. בתום הגשת עבודת הדוקטורט בטכניון עברנו לאוניברסיטת Texas A&M בארה"ב, הייתה זו תקופה מקסימה לנו ולילדים. פגשנו לראשונה את שרידי המשפחה מצד אבי – הבת דודה מניושה ובני ביתה באטלנטה ומצד אמי הניצולים בשיקגו דנאק וברוניה וילדיהם. אני התרכזתי בעשייה מקצועית. חזרתי לארץ והצטרפתי לסגל הטכניון הפקולטה להנדסה חקלאית. במשך 32 שנה חקרתי ופיתחתי מערכות ליצור וטיפול בתוצרת החקלאית וביחסי גומלין כלי/רכב קרקע. העמדתי דור המשך של חוקרים ומהנדסים המפוזרים בעמדות בכירות בארץ ובעולם. הוזמנתי להרצות בתחום ההנדסה החקלאית בכל העולם, אולם, במיוחד זכורה לי הזמנת האקדמיה למדעים של פולין. למסע זה צירפתי את אשתי חנה ואביך שי, יעל דודתך שירתה כחיילת וקצינה בחיל חינוך ולא יכלה להצטרף. עבורנו, היה זה מסע שהשלים את סיפורי אמי. לצערי לא זכתה אמי לרגע זה שבנה ומשפחתה יקבלו ממשלת פולין את הכבוד להיות אורחי האקדמיה למדעים של פולין. אנצור לכל חיי את הרגעים של תחילת הרצאתי במכון למדעים בלובלין. המכון, צופה על מחנה ההשמדה מידנק. לא היה בקהל גורם שהבין את פרץ הדמעות ששטפו אותי רגע לפני ההרצאה. מארחי מדען פולני חשוב שהציג אותי בפני קהל הנוכחים שאל את פשר התרגשותי, בחרתי לא להגיב ולהשאיר הרגע לעצמי וסיפורי אמי שתיאר את גורל משפחתנו ובני עמי בשואה. באירוח זה ביקרנו בטרבלינקה, מידנאק, אושביץ-בינקאו ובעיר הורי צ'נסטחוב. בבתי משפחתנו גרים כיום כפריים שפלשו לבתינו, הם קיבלו אותנו בחשדנות ובעוינות. ביקרנו בית הקברות היהודי המראה היה נורא, בית הקברות היה מוזנח ומרביתו כוסה בבטון ולהרחבת  מפעל המתכת – "אסאק". דומעים עמדנו אביך שי ואני בשער בית הקברות המוזנח ואמרנו קדיש על משפחתנו הגדולה שנכחדה יחד עם 39,000 יהודי צ'נסטחובה בטרבלינקה. מסע ההשמדה של המשטר הנאצי החל מערב יום הכיפור, ספטמבר עד נובמבר 1942.

הגשמת  רצון  אמי הגיע גם עת קבלתי כחבר נלווה לאקדמיה למדעי החקלאות בפירנצה מבין העתיקות בעולם ובשנת 2012 וכחבר של כבוד באגודה הבינלאומית והאמריקאית להנדסה חקלאית ASABE בטכס בשיקגו בנוכחות בני משפחתי. אשתי היקרה חנה, שאת נקראת על שמה לא זכתה לצערי להכירך ונפטרה בשנת 2004 ממחלת הסרטן. אין ספק שללא עזרתה לא יכולתי להתנהל ולהגיע להישגים המקצועיים. הכרתי את סבתא שלך חנה, אשתי, שהייתה גם שכנתי מגיל צעיר, עת הגענו להתגורר ברח' כרמיה. כל ילדותינו עברה יחד וחיי נשזרו בחייה. סבתך חנה, הייתה חברה ורעיה אהובה במשך כ-50 שנה !,  בנינו יחד את משפחתי הקרובה: בני שי ואמך נעמה ובתי יעל ובעלה נעם וכמובן חמשת נכדינו: את הבכורה אורי-חנה, אחותך נועם וילדי דודה יעל: איתי-שמעון, עמית-חנה ומיכל.

הילדה הקטנה ששרדה את השואה, עם אמי, אחותי שרה, בנתה אף משפחה לתפארת בנה שמואל-מולי נקרא על שם אבי, בנותיה טל ושרון ו-6 נכדיה נועם (בת), אריאל, עומר (בן), אלון, עמית (בן) ופיוטר.

נחמתי במשפחתי הקרובה. שוב התרגשתי וחשבתי על אמי בעת קבלת הדוקטורט של אביך, בני היקר ממשיך דרכי המקצועית, שי אביך קיבל את הדוקטורט השנה מהטכניון ולשם סגרת מעגל מהפקולטה להנדסת מכונות. דרכו  מהווה גאוותי, אביך כקצין מקצועי ביחידת הטכנולוגית של המודיעין, קצין ערכי וחדור נתינה לצבא ולמשפחה. יחד עם אימך נעמה לבית משפחת לוי העוסקת בעריכת דין במשרד הרווחה העמידו בית לתפארת לך ולאחותך האהובה נועם.

באשר לי אני ממשיך בהתנדבות לנהל קבוצת המחקר בראשותי העוסקת בהנדסה חקלאית ובמחקר לביטחון המדינה.

נכדתי היקרה אורי חנה, שלא ברצונך נולדת למשפחה בעלת ערכים יהודים ציונים חדורי מוסר אוניברסלי,  אני תקווה שתלמדי סיפור משפחתי על כל צדדיו העצובים והשמחים והמשיכי להוביל לפיד משפחתנו ולספר לדורות הבאים, איך תקווה יכולה להתגשם אם פועלים באמונה בנחישות, בעבודה קשה ובדביקות במטרה. זכרי סיפורי והמשיכי בדרכי להעבירו לדורות הבאים.

אוהב אותך בכל לבי, נכדתי הבכורה אורי חנה שמולביץ.

סבא שמילו-יצחק אליהו שמולביץ

חיפה  ראש חודש שבט תשע"ז

הזוית האישית

נכדתי היקרה אורי חנה, שלא ברצונך נולדת למשפחה בעלת ערכים יהודים ציונים חדורי מוסר אוניברסלי, אני תקווה שתלמדי סיפור משפחתי על כל צדדיו העצובים והשמחים והמשיכי להוביל לפיד משפחתנו ולספר לדורות הבאים, איך תקווה יכולה להתגשם אם פועלים באמונה בנחישות, בעבודה קשה ובדביקות במטרה. זכרי סיפורי והמשיכי בדרכי להעבירו לדורות הבאים.

מילון

הנדסה חקלאית
הנדסה חקלאית היא תת-תחום הנדסי של הנדסה אזרחית, העוסק בתכנון מכלולים הנדסיים-ביולוגיים. הנדסה חקלאית נחלקת לשני תחומים עיקריים: תכנון מכונות חקלאיות או מים וקרקע. התחום בא לשרת את החקלאות המודרנית שנסמכת במידה רבה על התחום כדי להגדיל את כמות התוצרת, הטיב שהוא פרמטר חשוב מההיבט הצרכני, וחדשנות המאפשרת לחקלאים לקבל מחירים גבוהים עבור תוצרת מיוחדת. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סוכות תשכ"ח ירשם בזיכרוני כשונה בו אמי ואני יושבים על אלבומי תמונות בסוכה ומפיה סיפורים אינסופיים“

הקשר הרב דורי