מאגר סיפורי מורשת

הנכדה מושקי אהרון מתעדת את סיפורו של סבא מנשה חדד, אביה של אמי.

סבא מנשה עלה לארץ מטוניס בהיותו כבן שבע. בהשגחה פרטית מופלאה הוא למד במוסדות חב"ד ונעשה לחסיד של הרבי בכל מהותו.

סבי נולד בג'רבה שבטוניס ב- ו' אלול תש'י (1950) להוריו רפאל וחמסנה חדד. סבא מנשה הוא בן למשפחה מפוארת של תלמידי חכמים. סבו ר' דוד עידן היה יהודי חכם וירא שמים, בקיא ויודע הלכה. רבים התייעצו עמו בלמוד ובהלכה. בג'רבה, עיר המגורים של סבי, הייתה קהילה יהודית גדולה, וגרו שם אנשים יראי שמים וחרדים לדבר ה'. עד היום נשארו שם אנשים פשוטים שמקיימים אורח חיים כבעבר, הבנות צנועות ותמימות, אפילו עידן הפלאפונים לא מפותח שם מדי… יש שם מוסדות לימוד איכותיים, "חיידר" ותלמוד תורה. הילדים שם לומדים על טהרת הקודש. אבא של סבא היה צורף. הוא היה מתפרנס בכבוד ממלאכה זו.

העלייה לארץ

החיים בג'רבה התנהלו על מי מנוחות. למשפחתו של סבי לא חסר דבר מבחינה גשמית ומבחינה רוחנית, הסיבה לעלייה לארץ לא הייתה בגלל קושי או מצוקה. אלא רק מפני, שכיהודים המאמינים שארץ ישראל היא ארץ הקודש, הם החליטו לעשות שינוי ולעלות לארץ הקדושה. החלטה זו הייתה מלווה בקשיים גדולים, לעזוב את מקום המגורים האהוב עליהם, להשאיר שם את פרנסתם ולהגיע אל הלא נודע, אבא של סבא לא ידע מהיכן יתפרנסו וכיצד ישתלבו בחיים בארץ ישראל? ובכל זאת הם עשו צעד אמיץ זה. גם הדרכים אז לא היו פשוטות. הם הפליגו באנייה במשך כשבוע ימים. סבא מנשה היה אז בגיל שבע, וכשהיו באנייה הוא לא חש בטוב במשך כל ימי ההפלגה. הנסיעה גרמה לו לסחרחורות, הקאות וחולשה. אך, למרות הקושי הרב, שמחתם הייתה גדולה. הם ידעו שלעלות לארץ הקודש זו זכות עצומה.

הם התיישבו בקרית גת וחיו שם בצפיפות נוראית, שיכנו אותם במעברות – בקתות קטנות. הבית שנתנו להם הספיק בדוחק למשפחתם בת שמונה נפשות. בבקתה היו שני חדרים קטנים ,והמטבח היה חלק מהסלון, השירותים והאמבטיה היו מחוץ לבית. התנאים בארץ היו קשים, היה מחסור חמור במזון. סבי מספר שאפילו בפירות הם היו מתחלקים, כשאמו הייתה מחלקת בננה, היא הייתה חותכת אותה לחתיכות וכל אחד קבל חתיכה קטנה.

העסוק של הוריו בארץ: אבא של סבא חיפש עבודה ומצא את עיסוקו כמשגיח כשרות בשוק. הוא היה עובר מדוכן לדוכן ומעשר את הפירות והירקות. סבתא הייתה עקרת בית, היא דאגה מאוד לצרכי הבית, הכינה מאכלים טובים על מנת, שכולם יוכלו לשקוד בלימודיהם.

הדרך לחב"ד

לאחר כמה ימי הסתגלות בארץ, סבא מנשה הלך ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בקרית גת. שם למד על הרבי, וכך החל הקשר הראשון שלו עם הרבי. כשגדל התלבט האם ללכת לישיבה תיכונית, שזה היה הרצון של הוריו או להמשיך לישיבת חב"ד. במחשבתו הוא נמשך יותר לישיבת חב"ד והלך ללמוד בישיבה בלוד. סבא היה תלמיד מצטיין וכשגדל התחיל לעבוד בישיבה שבה למד. והיה יד ימינו של ר' אפרים וולף ע"ה, מנהל הישיבה. כיום סבא משמש כמנהל ישיבת "תומכי תמימים המרכזית."

סבא ביקר פעמים רבות אצל הרבי. לראשונה היה ב'קבוצה' בשנת תש"ל. לאחר החתונה נסע כנציג מטעם ועד כפר חב"ד, באחת הפעמים הוא הגיש לרבי את הספר "דבר מלכות". סבא קבל מכתבים רבים עבור הולדת הילדים, ברכות וחיזוקים לבקשות ודיווחים שכתב.

הזוית האישית

סבא מנשה חדד: תודה רבה על התכנית, בזכותה שמעתי דברים מעניינים שלא הכרתי.

תודה רבה למורה פייגי.