מאגר סיפורי מורשת

סבא אלכס וסבתא שלומית, סבא וסבתא מצד אמא, נפגשו כשהיו חיילים בני 19, ערב מלחמת יום הכיפורים, בבית הספר לטיסה שבבסיס חיל האוויר בחצרים ליד באר שבע.

סבא היה פרח טייס וסבתא הייתה חונכת למתמטיקה בבית הספר לטיסה. סבתא לימדה את פרחי הטייס מתמטיקה, אבל דווקא את סבא היא לא לימדה, כי הוא ידע מתמטיקה היטב ולא היה זקוק לעזרה. הם נפגשו בחצר של בית ספר לטיסה במסיבה.

ביולי 1974 סבא סיים את קורס הטייס כחניך קרב מצטיין. את הכנפיים העניק לו שר הביטחון שמעון פרס בתאריך 11.7.1977. סבתא חיפשה מזכרת משמעותית לתת לסבא לסיום הקורס וקנתה לו שרשרת זהב עם מדליון בצורת מגן דוד. סבתא בחרה במגן דוד כי זה סמל יהודי וישראלי.

מאז במשך כל השנים המדליון נשמר בקופסת התכשיטים. הוא עבר איתם בבסיסי חיל האוויר בהם גרו (רמת דוד, תל נוף, חצרים) ובחיפה, ולאורך השנים עד שהגיעו לבית שבנו בתמרת, בו הם גרים עד היום הזה. במהלך השנים נולדו לסבא וסבתא שלושה ילדים: נגה אלון וטל.

סבא וסבתא חשבו שיום אחד כשנגה (הבת הבכורה שלהם ואמא שלי) תגדל הם יעבירו אותו אליה.

הילדים גדלו, התחתנו והמדליון נשאר בקופסת התכשיטים של סבתא. כשאני, הנכדה הבכורה הגעתי לגיל 12 נזכרה סבתא במדליון והחליטה לתת לי את התליון. כשסבתא פתחה את קופסת התכשיטים היא מצאה רק את המגן דוד ואז סבתא רבתא שלי, סבתא בנימינה, שבזמנו בחרה עם סבתא את המדליון קנתה שרשרת זהב חדשה שתתאים, זו מזכרת משמעותית בשבילי ואני שמחה שסבתא וסבא העבירו את המדליון אליי.

המגן דוד ועכשיו השרשרת והמדליון שלי.

הזוית האישית

רוני הררי: המגן דוד, השרשרת והמדליון שלי וזו מזכרת משמעותית בשבילי. היה ממש כייף להשתתף בתכנית.