מאגר סיפורי מורשת

פרק 1: פולין

מוצא משפחת עציוני הוא מפולין סבא רבא רבא שלי יעקב, חי בעיירה בשם ז'בנו בחבל גליציה בדרום מזרח פולין  ועסק בבניית בתים מעץ. היו לו 6 ילדים, שלושה בנים ושלוש בנות. סבא רבא שלי היה הילד השלישי. כשהיה סבא רבא שלי בן 12 נפטר אביו בשנת 1913 והמשפחה נותרה ללא פרנסה. על מנת לפרנס את המשפחה פתחה אם המשפחה מסבאה למכירת משקאות חריפים. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה והחזית התקרבה לעיירה ברחה המשפחה לעיר המחוז טרנוב ורק סבא רבא שלי, שהיה אז בן 13 נשאר לבדו בעיירה. נעל את הדלת ודרך החלון  מכר את כל המשקאות החריפים לחיילים הרוסיים שהגיעו לעיירה ובכסף שאסף קנה מהאיכרים דברי מזון והצטרף למשפחתו בעיר טרנוב. הוא סיים את לימודיו בבית ספר למסחר ובמקביל הצטרף לתנועה הציונית. עם תום המלחמה ביחד עם קבוצת חברים החליטו לעלות לארץ ישראל.

בית הקברות בז'בנו

פרק 2: המסע

הם הלכו ברגל דרך ההרים בדרום מזרח פולין ומשם לקחו רכבת לוינה בירת אוסטריה, ששם גרה דודה של סבא רבא שלי והיא נתנה להם מקום ללון. אחרי שנחו מספר ימים היא ציידה אותם במזון לדרך והם המשיכו לעיר הנמל טריאסט שלחוף הים האדריאטי בצפון מזרח איטליה ליד הגבול עם יוגוסלביה. בטריאסט הם עלו על אוניה והפליגו לארץ ישראל. לא היה להם כסף לקנות מקום בתא אלא כרטיס למקום על הסיפון בלבד. לאחר עשרה ימים עגנה הספינה בנמל יפו.

פרק 3: תל אביב

בנמל יפו לא היה מזח לעגינה של ספינות גדולות הספינה עגנה במרחק מהנמל ואת הנוסעים העבירו בסירות קטנות אל החוף. סבא רבא ושניים מחבריו שכרו חדר בתל אביב שהייתה אז עיר קטנה. סבא רבא החליט שהוא בא לבנות את הארץ ולכן חיפש עבודה בבניין. עבודת הבניין הייתה הרבה יותר קשה מהיום מאחר ולא היו קיימים מכונות בטון, מנופים, משאבות בטון ומשאיות. את החול היו חופרים בידיים בחוף הים ובעזרת גמלים מובילים למקום הבנייה. את הבטון היו מערבבים בידיים והיו מעלים לקומות הגבוהות של הבניין בפחים. סבא רבא למד את עבודת הבניין ומהר מאוד התמנה למנהל עבודה. הבניין הגבוה הראשון בתל אביב בן שש קומות היה בניין מלון פלטורס ברחוב אחד העם. את הבניין קיבלה על עצמה לבנות קבוצת חלוצים שהתארגנו בקבוצה שנקראה גדוד העבודה ומאחר ולא היו בעלי מקצוע שכרו את סבא רבא לנהל את העבודה.

פרק 4: עליית המשפחה

כשסיים את העבודה החליט סבא רבא להיות עצמאי והפך לקבלן הוא עבר לגור בכפר סבא והחל להתמחות בבניית ברכות מים ששימשו לאגירת מים לצורך חקלאות. הוא השיג רישיונות עלייה והביא ארצה את אמו ואחיותיו הבכורות עם בעליהן ובנותיהם וכן את אחותו השלישית שלא הייתה נשואה. אחיו הצעיר נשאר בפולין ולמד משפטים באוניברסיטת קרקוב אחת מהאוניברסיטאות העתיקות בפולין. עם סיום לימודיו בקבלת תואר דוקטור עלה גם הוא ארצה. בשלב ראשון החל גם הוא לעבוד בבניין אבל מהר מאוד שכנע אותו סבא רבא שאינו מתאים לעבודת הבניין ומוטב שיעבוד כעורך דין.

פרק 5: סבתא רבתא חוה

                                                                                                        סבתא רבתא סימה

סבתא רבתא חוה, נולדה בעיירה בצפון פולין שנקראה ויסוקי מאזוביצק. להורים שלה היו אלה נישואים שניים אחרי שמתו בני הזוג הראשונים שלהם. כשהם נישאו הייתה לכל אחד מהם ילדה ונולדו להם שתי בנות כשסבתא רבתא הייתה הצעירה ביותר. גם האחיות הבוגרות הצטרפו לפעילות התנועה הציונית והחליטו שלושתן לעלות ארצה. סבתא רבתא שהייתה בת 16 רצתה לעלות איתם אבל בגלל שהייתה צעירה לא הסכימו הוריה שתעזוב את הלימודים ולכן היא מצאה לכך פתרון על ידי זה שנרשמה ללימודים בבית הספר החקלאי של חנה מייזל בנהלל. להוריה שלא רצו שתעסוק בחקלאות סיפרה שבית הספר הוא בית ספר גבוהה לבישול. האחיות המבוגרות התיישבו בתל אביב וכולן התחילו לעבוד בבית החרושת לשוקולד עלית. כשסיימה סבתא רבתא את לימודיה  עברה גם היא לתל אביב והתחילה לעבוד כגננת. בתל אביב גם הכירה את סבא רבא.

בית הכנסת בויסוקי מזוביצק

פרק 6: החתונה

המשפחה של סבא רבא התיישבה בתל אביב. תנאי המגורים אז היו  קשים מאוד. בדרך כלל התגוררו בדירה של שלושה חדרים שלוש משפחות כשכל אחת גרה בחדר אחד. ההורים יחד עם הילדים והמטבח והשירותים היו משותפים. החתונות לא היו מפוארות כמו בימינו ולא היו אולמות חתונה כשסבא רבא הכיר את סבתא רבתא שלי הם התחתנו על מרפסת הדירה שבה גרה אחותו הנשואה, בחתונה משותפת עם אחותו הרווקה. החתונה נערכה ביום שישי אחר הצהריים. בתקופה הזו סבא רבא עבד מחוץ לתל אביב ולא היתה לו אז מכונית פרטית, באותה תקופה היו נוסעים לעבודה באוטובוסים. האוטובוסים היו מאוד איטיים והכבישים היו צרים לכן היו נוסעים לעבודה ביום ראשון בבוקר וחוזרים ביום שישי לתל אביב במשך השבוע היו גרים באוהלים שהקימו בשטחי העבודה ובמקרים נוחים יותר כשהבריכות היו בשטח המושבות או הקיבוצים ישנו העובדים בצריפים. למחרת החתונה בשבת הלכו סבתא רבתא וסבא רבא לחפש מקום מגורים ומצאו חדר אצל משפחה ברחוב ביאליק בתל אביב. למחרת נסע סבא רבא לעבודה לכל השבוע וסבתא רבתא נשארה בבית.

פרק: 7 הילדות של סבא

סבא נולד בשנת 1937 בתקופה שנקראה תקופת המאורעות שהיו בארץ בשנים 1936-1939 הישוב הערבי הכריז מרד כנגד השלטון הבריטי ונגד היישוב היהודי והיו התקפות של כנופיות ערביות על ישובים עבריים ואוטובוסים בדרכים.

הזוית האישית

נכד: היה לי ממש כיף והכרתי את היסטוריית משפחתי.

סבא: נהניתי מהאפשרות להיפגש עם נכדי האהוב ומספר גדול יותר מרגיל.